הורים שמרגישים צורך לבדוק שתינוקם ישן ונושם כראוי, לעיתים תכופות, אינם לבד. בין אם מדובר בדאגה אימהית טיפוסית, או בין אם מדובר במצב מוקדם של מחלת ריאות כרונית של התינוק או כל מצב אחר, על ההורים לעקוב אחר נשימתו הסדירה, לפחות לתקופה מסוימת. אך גם אם לתינוק אין בעיה רפואית, הוא עלול לפתח בעיה כגון התקף עצירת נשימה.
מידע מועיל שיכול לסייע הוא שלתינוקות יש שלבי שינה שונים, לעיתים עמוקים ולעיתים פעילים ורועשים. רמת הנוחות של האם גדלה עם הניסיון שלה כאם, אך עדיין, זה בסדר לבדוק את התינוק בשעות הלילה, רק כדי לבדוק את נשימתו, גם אם הוא כבר גדל והתבגר.
התקף עצירת נשימה אינו רצוני, כלומר, התינוק אינו עוצר את נשימתו בכוונה, ואין לו שליטה על ההתקפים. ילדים מעט גדולים יותר עשויים לחוות התקף עצירת נשימה מרצון, כשהם זקוקים לתשומת לב או כועסים, אך זהו מצב שונה, היות ואינם מאבדים את הכרתם ושבים לנשום כרגיל לאחר שהם מקבלים את מה שהם רוצים או כשעצירת הנשימה גורמת להם לחוסר נוחות משמעותי.
הגורמים להתקף עצירת נשימה בתינוקות
במצב זה, המוח שולח אות, דרך העצב התועה, המקשה או מאט את קצב הלב וגורם לאיבוד הכרה, המובילים להפסקת נשימה, לזמן קצר. התקף עצירת נשימה רצוני הוא בדרך כלל תוצאה ישירה של בכי עז. התינוק מתחיל לבכות, ובשלב מסוים אינו מצליח לנשום, עוצר את נשימתו למספיק זמן, ומתעלף.
חלק מהתינוקות חווים התקף כשהם מגיבים למצבי פחד; כאב; אירוע טראומטי; או מצב מפתיע או מאיים, לפחות מבחינתם. ההתקפים שכיחים יותר בקרב תינוקות עם מצבים גנטיים, כגון תסמונת ריילי או תסמונת רט; אנמיה מחוסר ברזל; והיסטוריה משפחתית של עצירת נשימה, כשגם ההורים עברו התקפים אלו בילדותם.
מהם התסמינים של התקף עצירת נשימה בתינוקות?
מצב זה משפיע על כחמישה אחוזים מהתינוקות מגיל חודשיים עד שנתיים, אך למרות שההתקפים נראים מפחידים, הם אינם חמורים וחולפים כעבור מספר שניות. במהלך ההתקף התינוק מפגין פתאום חלק או את כל התסמינים הבאים: הפסקת נשימה למשך עשרים שניות או יותר; גופו רפוי או נוקשה; עורו הופך לגוון כחול או חיוור, או לעיתים אדום; או כשנראה כאילו הוא נחנק ומפסיק להגיב.
לפני התקף עצירת נשימה, התינוק זועק, לעיתים מבלי שהוא מודע לכך, ובמהלך ההתקף הוא מתנשם במהירות, מתנשף ולאחר מכן מפסיק לנשום ומאבד במהירות את הכרתו ואז הופך להיות חיוור, או שעורו מכחיל וגופו רפוי.
ההתקף עשוי להיות מלווה בבריחת שתן, וקצב ליבו איטי ביותר, כשמערכת העצבים שלו מאטה את קצב ליבו או נשימתו לזמן קצר, הוא מתעלף או מאבד את ההכרה, וגופו חווה תנועות קופצניות.
לעיתים ההתקף קצר ולאחר מספר שניות הוא מתחיל לנשום וגוון עורו ותודעתו שבים למצב רגיל ללא כל טיפול. למרות שזהו התקף מפחיד, הוא אינו כרוך בתופעות מסוכנות או השפעות לטווח הארוך. תסמינים אלו עשויים להתרחש מספר פעמים ביום או לעיתים רחוקות.
אבחון התקף עצירת נשימה בתינוקות
תינוקות שעוברים התקף כזה זקוקים לבדיקות על מנת להבין את הגורם לתסמינים. בחלק מהמקרים, הרופא ימליץ על שימוש במסך דום נשימה בבית לתקופה מסוימת על מנת לעקוב אחר קצב הנשימה והלב של התינוק. צגים אלו שימושיים לתינוקות שעברו התקף, אך אין להסתמך עליהם למניעת ההתקף.
היות ודפוס התסמינים זהה לתסמיני הפרעות לב ומוח מסוימות, הרופא לבצע הערכת אבחון אם ההתקפים מתרחשים לעיתים קרובות. במהלך האבחון הרופא מבצע בדיקה גופנית ושואל אודות ההיסטוריה הרפואית של התינוק ותסמיני ההתקף. בדיקות דם מבוצעות לבדיקת מחסור בברזל; ובדיקות אחרות עשויות לכול א.ק.ג. לבדיקת הלב, ו-EEG לבדיקת התקפים.
התמודדות עם התקפי עצירת נשימה בתינוקות
בדרך כלל אין צורך בטיפול, אך טיפול ברזל או גלולות עשויות להיקבע אם לתינוק יש מחסור בברזל. היות וההתקף הוא חוויה מפחידה להורים, הם יכולים להתמודד עם המצב באמצעות שמירת התינוק במקום בטוח, שלא ייפול או יפגע, ולהניח מגבת קרה על מצחו על מנת לקצר את ההתקף.
לאחר התקף עצירת נשימה, על ההורים להימנע מלהציף את הילד בשפע תשומת לב, שכן התנהגות זו תחזק את ההתנהגויות שהובילו להתקף. עליהם להימנע אף ממצבים הגורמים להתקפים, על מנת להפחית את תדירותם.