מים הם אלמנט קריטי לגוף האישה, ושמירה על לחות קבועה של הגוף היא חובה על מנת לאפשר לו לתפקד ולשמור על עור בריא, זוהר ורענן.
עד 75% ממשקל הגוף מורכב ממים, ורובם נמצאים בתאי הגוף. השאר נמצאים בחלל החוץ תאי, אשר מורכב מכלי הדם והחללים שבין התאים.
התייבשות מתרחשת כאשר כמות המים המתנדפת מהגוף גדולה יותר מכמות המים אותה מקבל הגוף, באופן דינמי מאוד שמשתנה כל הזמן, ולכמות אותה הוא מאבד באופן שגרתי במצבים שונים כגון נשיפה מאומצת ביום קר במיוחד, הזעה, והטלת שתן.
ביום רגיל, אדם זקוק לשתיית כמות משמעותית של מים, על מנת להחליף את אבדן המים השגרתי. הנוסחה לדרישת נוזלים תקינה יומית של הגוף, תלויה במשקל האישי. בדרך כלל, נוזלים ומשקל גוף מחושבים באמצעות שיטה מטרית, כלומר, היחס בין הגובה ומשקל הגוף. אך המפתח למניעת התייבשות הוא הקפדה על שתייה באופן קבוע, וככל שהגוף זקוק.
מה גורם להתייבשות?
התייבשות מתרחשת כאשר יותר מידי מים עוזבים את הגוף, או שאדם אינו שותה מספיק, או שילוב של שני גורמים אלו.
שלשול – זוהי הסיבה הנפוצה ביותר לאיבוד כמויות עודפות של מים. בכל פעולת מים, מאבד הגוף כמות משמעותית של מים.
הקאות – במיוחד בעת הריון, זהו גורם משמעותי לאובדן נוזלים, אותם קשה להחליף באמצעות שתייה בשל מצב כמעט תדיר של בחילות והקאות.
זיעה – הגוף עלול לאבד כמויות משמעותיות של מים בצורת זיעה כאשר הוא מנסה לקרר את עצמו. אם טמפרטורת הגוף גדלה בשל עבודה מאומצת, בעקבות פעילות גופנית מאומצת בסביבה חמה, בעקבות טמפרטורת גוף גבוהה או בשל זיהום, הגוף משתמש במים בצורת זיעה על מנת לקרר את עצמו. בהתאם לתנאי מזג האוויר, הליכה מהירה במשך שעה יכולה לגרום לאיבוד קילוגרם מים באמצעות זיעה, ומנגנון הצמא בגוף מאותת לאדם כי הוא זקוק לשתיית נוזלים.
סוכרת – בקרב אנשים עם סוכרת, רמות הסוכר הגבוהות בדם גורמות לסוכר להישפך לתוך השתן ולגרום להתייבשות משמעותית. מסיבה זו, הטלת שתן תכופה וצמא מוגבר הם בין התסמינים המוקדמים של סוכרת.
כוויות – העור משמש כמחסום הגנה לגוף, והוא אף אחראי לוויסות אובדן נוזלים. פגיעת כוויות גורמת להתייבשות בשל הנזק לעור אשר אינו יכול למנוע מנוזל לחלחל מחוץ לגוף. מחלות דלקתיות אחרות של העור עשויות להיות קשורות אף הן לאובדן נוזלים משמעותי.
מהם תסמיני ההתייבשות?
התגובות הראשוניות של הגוף להתייבשות הן צמא והצורך להגדיל את צריכת המים, כמו גם ירידה בתפוקת השתן על מנת לחסוך באובדן מים. במקרה זה, השתן יהיה מרוכז יותר וצהוב.
ככל שעולה רמת אבדן המים, כך יותר תסמינים מופיעים. אלו התסמינים הנוספים של התייבשות:
- יובש בפה
- הפסקת ייצור דמעות
- הפסקת הזעה
- התכווצויות שרירים
- בחילות והקאות
- דופק לב מואץ
- סחרחורות, במיוחד בעת עמידה
- חולשה
- ירידה בתפוקת השתן.
הגוף מנסה לשמור על תפוקת לב, ואם כמות הנוזלים יורדת, הגוף מנסה לפצות על ירידה זו באמצעות הגברת קצב הלב, וכלי הדם מוצרים על מנת לנסות לשמור על לחץ דם וזרימת דם לאיברים החיוניים של הגוף.
הגוף מניף את זרימת הדם מהעור לאיברים הפנימיים, למשל למוח, ללב, לריאות, לכליות ולמעיים, וגורם לעור לחוש קרירות ודביקות. מנגנון התמודדות זה מתחיל להיכשל ככל שעולה רמת ההתייבשות.
עם החמרת ההתייבשות, מופיעים תסמיני בלבול וחולשה כאשר המוח ואיברים אחרים בגוף מקבלים פחות דם. לבסוף תיתכן תרדמת, כשל איברים ומוות, אם ההתייבשות אינה מטופלת.
כיצד מאובחנת התייבשות?
התייבשות היא לעיתים קרובות אבחנה קלינית. מלבד אבחון הגורם להתייבשות, הבדיקה נועדה להעריך את רמת ההתייבשות. הערכות ראשוניות כוללות:
בדיקת מצב נפשי – הרופא יעריך ערנות ומודעות לסביבה.
סימנים חיוניים – בדיקה זו כוללת קריאה של יציבות הגוף מבחינת לחץ דם ודופק, הנמדדים בשכיבה ובעמידה.
טמפרטורת גוף – חום הגוף נמדד על מנת להעריך את רמתו.
מצב העור – העור נבדק על מנת להבחין אם קיימת זיעה ולהעריך את מידת הגמישות. בהתייבשות מתקדמת, העור מאבד את תכולת המים שלו והופך להיות פחות גמיש.
פה יבש – הרופא בודק את מצב הלשון על מנת לאבחן את רמת הלחות שלה.
כיצד מטופלת התייבשות?
מניעה היא הצעד החשוב בטיפול בהתייבשות. החלפת נוזלים היא טיפול נפוץ להתייבשות. הטיפול מבוצע באמצעות החלפת נוזלים דרך הפה, אך אם טיפול זה נכשל, קיים צורך בעירוי נוזלים תוך ורידי. ההחלטה לגבי מתן עירוי נוזלים תלויה באבחנת הרופא, מידת ההתייבשות ויכולת המטופל להתאושש מהגורם הבסיסי.
הצלחת הטיפול להשבת הנוזלים לגוף מפוקחת באמצעות תפוקת שתן. הכליות חשות בכמות המוגברת של הנוזלים, ומגבירות את תפוקת השתן.
לטיפול ושליטה בחום גבוה, הקאות או שלשולים, יינתן טיפול רפואי, בהתאם לחומרת התסמינים וההיסטוריה הרפואית של המטופל.
טיפים למניעת התייבשות
ניתן למנוע התייבשות באמצעות הקפדה על הצעדים הבאים:
מזג האוויר – במידת האפשר, אין לתכנן פעילות בחוץ ביום חם מאוד. ואם מתרחשת פעילות בחוץ, יש להקפיד על כמות נאותה וזמינה של נוזלים, ולהשתדל לבצע את הפעילות באזורים קרירים ומוצלים במידת האפשר. אנשים שעובדים בסביבה חמה צריכים לדאוג להתרענן לעיתים קרובות.
גלי חום – נשים הסובלות מגלי חום צריכות להימנע מפעילות מאומצת בסביבות חמות ולהקפיד על שתיית מים אופן קבוע ומספק, היות והן נמצאות בסיכון גבוה יותר להתייבשות. במהלך גלי חום, מומלץ להישאר בבית בסביבה ממוזגת וקרירה.
הבנת ההתייבשות – יש לדעת את הסימנים והתסמינים של התייבשות המאופיינים בהתכווצויות, פריחה, תשישות ומכת חום. נקיטה בצעדי מניעה תמנע התייבשות.