מהו הרפס בשפתיים וכיצד ניתן לטפל בו

הרפס שפתיים הינו זיהום הנגרם על ידי נגיף ההרפס המכונה וירוס הרפס סימפלקס. הנגיף גורם להופעת פצעים (המכונים פצעים קרים) ותחושת כאב באזור השפתיים. בנוסף גורם לתסמינים של חום וכאבי שרירים.

קיימים שני סוגים של נגיף ההרפס: 1-HSV, 2-HSV, כאשר ההבדל הנשקף מצוי בחומר הגנטי של שני הנגיפים. הנגיף מסוג 2-HSV נכנס לקטגוריית מחלות המין הנגרמות על ידי ההרפס ומועברות באמצעות קיום יחסי מין אוראליים.

השפעות הנגיף

צורת ההדבקות היא דרך הרוק והעור. מכיוון שהנגיף מדבק מאוד, מרבית האוכלוסייה נחשפת לפחות בסוג אחד של הנגיף טרם תקופת הבגרות. לאחר ההדבקות, לנגיף יש יכולת ייחודית למדי להתפתח בשלושה שלבים.

• שלב ראשון: זיהום – הנגיף חודר לעור דרך סדקים וחתכים המצויים בעור ומתרבה. לרוב כאשר קיים מגע ישיר עם אדם נגוע (נשיקה, מגע מיני ורוק). במהלך שלב זה, פצעים באזור הפה ותסמינים נוספים כגון חום עלולים להתפתח, אולם קיימת האפשרות כי כלל לא יופיעו פצעים וחום. למעשה, ייתכן כי האדם לא יבחין כלל בדבר ההדבקה.
• שלב שני: מאתר הזיהום, הנגיף נע דרך הרקמה העצבית וממשיך להתרבות באזור זה, לרוב ללא הופעת סימפטומים. לאחר מכן הנגיף צפוי לעבור למצב של חוסר פעילות עד הופעת גורם אשר עשוי להפעילו.
• שלב שלישי: מצבי לחץ מסוימים כגון לחץ רגשי או פיסי עלולים לעורר מחדש את הנגיף ולגרום להופעת פצעים ותסמינים חדשים. הגורמים הבאים תורמים לעוררות הנגיף – מתח, אור שמש וקרינת אולטרה סגולה, חום, עייפות, שינויים הורמונאליים (ווסת), דיכוי חיסוני וטראומה באזור בו זיהום נגיף ההרפס התפתח לראשונה.

סימפטומים

תקופת הדגירה של נגיף ה1-HSV הינה התקופה שבין ההדבקות בנגיף לבין הופעת הסימפטומים אשר צפויה להמשך 2-12 ימים. משך תקופת הופעת הסימפטומים נמשכת כשבועיים עד שלושה. תקופה זו מאופיינת בחום, עייפות, כאבי שרירים וחוסר רגיעה. הופעת כאב, עקצוץ ותחושת צריבה מתרחשים באתר הזיהום טרם הופעת הפצעים באזור הזיהום. לאחר מכן מתפרצות שלפוחיות אשר בהמשך הופכות לגלד צהוב ויבש.

סיבוכים אפשריים

הרפס יכול להתפשט מאזור אחד לאחר אצל האדם. לדוגמא נגיעה ישירה בשפה נגועה יכולה ליצור הרפס באזור האצבעות. סיבוך חמור יותר הוא סיבוך בו מעורבות העיניים, מתאפיין בפצעים וכאבים סביב העין. אם לא יוגש טיפול ראוי, הרפס עייני עשוי להצמיח עיוורון. לעיתים נדירות, הרפס סימפלקס עלול לזהם את אזור המוח ולגרום לדלקת קרום המוח. זיהום מסוג זה מצריך אשפוז ומתן תרופות תוך ורידיות.

אבחון

אבחון ההרפס בדרך כלל מבוצע על סמך מראה הפצעים. בדיקות דם אינן רלוונטיות, שכן הימצאות נוגדנים של הרפס בגוף אינן מעידות על גוף נגוע אלא על היחשפות קודמת בווירוס.

דרכי טיפול ומניעה

בכל מקרה בו קיים חשש להדבקות והופעת התסמינים יש להיוועץ ברופא. ניתן להשתמש בפרצטמול או איבופרופן לטיפול בחום ובכאבי השרירים. קיימים נתונים המצביעים כי פארצטמול עשוי לעורר התפתחות אסמתית בילדים ועל כן יש להתייעץ עם איש מקצוע טרם השימוש. מידע נוסף על הרפס בשפתיים ומחלות מין נוספות ניתן למצוא באתר stdinfo.co.il.

מומלץ להרבות בשתיית מים בכדי למנוע התייבשות. לזיהומים קלים, קיימים טיפולים אחרים המכונים "תרופות בית" העשויים להקל ולזרז את ההחלמה, ג'ל אלוורה, משחת עמילן תירס, תה ועלי נענע. כדי להקטין את הסיכוי בהדבקות יש להימנע ממגע ישיר עם אנשים הנושאים את הנגיף. מומלץ להקפיד על רחיצת ידיים והימנעות משימוש משותף בחפצים המוחדרים לפה.