המופילוס וגינליס הוא חיידק ממשפחת ההמופילוס, הגורם לדלקות בנרתיק, שמהוות את הגורם השכיח ביותר לפנייה לרופא נשים. חיידקי ההמופילוס באופן עקרוני יכולים לגרום למחלות רבות בבני אדם שאינן קשורות למערכת המין,ואחת המוכרות שבהן היא דלקת קרום המוח, אך הזן הספציפי שגורם לדלקות בנרתיק נקרא המופילוס גרדנרלה וגינליס.
סך הכול שלושים ושלושה אחוז מהמקרים של דלקות בנרתיק מתרחשים כתוצאה מהידבקות בהמופילוס וגינליס וזאת לעומת למשל דלקת צוואר הרחם שאחראית לעשרים עד עשרים וחמישה אחוז מהמקרים, פטריית הקנדידה, שגורמת לעשרים אחוז מהמקרים או טריכומנס שגורם לעשרה אחוז מהמקרים.
מה הם הגורמים להמופילוס וגינליס?
החיידק עובר באמצעות יחסי מין. חשוב מאוד לציין שבמידה והגבר נושא את החיידק, גם שימוש בקונדום כאמצעי מניעה לא יכול להבטיח במאה אחוז שהחיידק לא יעבור לפרטנרית ולכן חשוב להימנע מקיום יחסי מין במהלך המחלה.
מה הם התסמינים של המופילוס וגינליס?
להלן התסמינים המרכזיים של הידבקות בהמופילוס וגינליס:
- בדרך כלל לאחר ההדבקה ישנה תקופת דגירה שנמשכת בין יומיים לעשרה ימים במהלכה לא יופיעו תסמינים קליניים כלל.
- הפרשה מימית מרובה שמדיפה ריח לא שגרתי מהנרתיק.
- חוסר נוחות או תחושת כאב בזמן קיום יחסי מין.
- חוסר נוחות ותחושת כאב בזמן מתן שתן.
- תחושת דחיפות ובהילות להשתין.
- התפתחות של דלקות בנרתיק ובאזורים נוספים בדגש על החצוצרות, השחלות, הרחם ושלפוחית השתן.
- במקרים בהם המחלה לא מטופלת עלולים להופיע סיבוכים שונים כמו למשל דלקת בבלוטות הלימפה הממוקמות במפשעות, דלקת באגן הירכיים ועוד.
- במידה ואישה הרה נדבקה בחיידק המופילוס וגינליס במהלך ההריון, החיידקים יכולים לעבור לעובר במהלך הלידה ולגרום לנזקים ולפגיעה בהתפתחות התקינה של התינוק.
- במקרים רבים מאוד הדלקת בנרתיק מתפתחת בעקבות זיהום של כמה גורמים במקביל והתסמינים משתנים בהתאם לשילוב הגורמים שהובילו להתפתחות הדלקת. כך לדוגמה במידה ומתרחש זיהום של המופילוס וגינליס וקנדידה במקביל, התסמינים יכולים לכלול גם הפרשה לבנה דמוית גבינת קוטג' מהנרתיק.
כיצד מאבחנים המופילוס וגינליס?
במידה ומדובר על נבדקת, האבחון יתבצע אצל רופא נשים ואילו במידה ומדובר על נבדק, האבחון יתבצע אצל אורולוג או רופא עור. האבחון כולל בדיקת דם שבה ניתן לבדוק את רמת הנוגדנים נגד החיידק ו/או בדיקת תרבית מההפרשות הנרתיקיות שבה ניתן לבדוק את הנוכחות החיידקית או לשלול אותה.
יש לציין שהתסמינים של המחלה אינם ספציפיים וכי ישנם חיידקים אחרים וגורמים אחרים שיכולים לבוא לידי ביטוי באותו האופן מבחינה קלינית ועל כן ישנה חשיבות עליונה לאבחן את החיידק באופן ברור וודאי.
כיצד מטפלים בהמופילוס וגינליס?
מאחר ומדובר על זיהום ממקור חיידקי, הרי שהטיפול מבוסס על מתן תרופות אנטיביוטיות המתאימות לחיידק ובמידה והתפתחו זיהומים משניים, יש לאבחן אילו זיהומים משניים התפתחו ולטפל בהם בהתאם לסוג הזיהום.
הטיפול הראשוני בדרך כלל כולל נטילת תרופה אנטיביוטית הנקראת פלגיל במשך חמישה עד שבעה ימים ברציפות. אין להפסיק את נטילת התרופה עד שתמה התקופה עליה הורה הרופא וזאת כיוון שהפסקת התרופה לפני המועד המתאים עלולה לגרום לחזרת הדלקת.
בנוסף לכך, כאשר מאבחנים את המחלה, חשוב מאוד ליידע על כך את הפרטנר המיני על מנת שלא להדביק אותו. על ידי הימנעות מקיום יחסי מין במהלך המחלה ניתן לשבור את שרשרת ההידבקות. ברוב המקרים בהם מאובחנת הדלקת באחד מבני הזוג, כשמדובר במערכת יחסים מינית קבועה, ניתן יהיה לאבחן את החיידק גם בבן הזוג השני ולכן חשוב ששני בני הזוג יפנו לטיפול במקביל.