תשישות אדרנל – תת פעילות של בלוטת יותרת הכליה

לקבלת הצעת מחיר שלא תוכלו לסרב כתבו לנו

תשישות אדרנל - תת פעילות של בלוטת יותרת הכליהתשישות אדרנל היא השם העממי שניתן למצב רפואי סאב קליני הנקרא היפואדרנליזם או תת פעילות של בלוטת יותרת הכליה. לא מדובר במונח רשמי, אך השימוש בו נרחב.

בלוטות יותרת הכליה הן זוג בלוטות אנדוקריניות המווסתות את האיזון של תפקודים מגוונים בגוף האדם באמצעות הפרשה של שני הורמונים חשובים: אדרנלין וקורטיזול. הן ממוקמות על המשטח העליון של כל אחת מהכליות (בלוטה אחת על כל כליה) באזור האחורי של הבטן, באזור החוליה השתיים עשרה, מתחת לסרעפת.

המשקל של כל אחת מהבלוטות הוא כחמישה גרם כאשר לכל בלוטה ישנם שני חלקים: הליבה (מדולה) והקליפה (קורטקס). הקליפה מפרישה קורטיקוסטרואידים שונים, בדגש על אלדוסטרון, אנדרוגנים וגלוקוקורטיקואידים ואילו הליבה מפרישה בעיקר אדרנלין (אפינפרין) ונוראפינפרין.

מה הם הגורמים לתשישות אדרנל?

נהוג להבחין בין שני מצבים של תשישות אדרנל, או אי ספיקה של בלוטת יותרת הכליה להלן:

  • אי ספיקה ראשונית – מצב שבו בלוטת יותרת המוח מפרישה בצורה תקינה הורמון הנקרא ACTH שמטרתו לעודד את בלוטת האדרנל לייצר הורמונים, אך בלוטת האדרנל לא מסוגלת לעמוד בדרישות הגוף.
  • אי ספיקה שניונית – במצב זה לא מופרש מספיק ACTH בבלוטת יותרת המוח וכתוצאה מכך אין הפרשה מספקת של קורטיזול מבלוטת יותרת הכליה. אם לא מופרש מספיק ACTH, ייתכן מצב שבו בלוטת האדרנל תעבור תהליך של התנוונות.

מחלת אדיסון היא הצורה החמורה והקשה ביותר של אי ספיקה ראשונית, שכן במחלת אדיסון הבלוטות לא מייצרות קורטיזול כלל. תשישות אדרנל לעומת זאת היא מקרה קל יותר, שכן הבלוטות מייצרות הורמונים, רק לא בכמות המספיקה. אי ספיקה ראשונית יכולה להיות תוצאה של מחלות אגירה שונות, זיהומים בכליה, דיכוי של הפעילות הכלייתית כתוצאה משימוש ממושך בסטרואידים ועוד.

מה הם התסמינים של תשישות אדרנל?

תשישות אדרנל יכולה לבוא לידי ביטוי במגוון רחב ביותר של תסמינים שאינם ספציפיים. המשמעות היא שהתסמינים בהם הבעיה באה לידי ביטוי אינם ייחודיים להפרעה האנדוקרינית ויכולים להופיע גם על רקע מגוון רחב של מחלות ובעיות רפואיות אחרות.

התסמינים משתנים בהתאם לרמת החסר ההורמונלי. כך לדוגמה חסר חמור באלדוסטרון עלול להוביל לירידה ברמת הנתרן בדם ובמקביל לעלייה ברמת האשלגן בדם. רמה גבוהה של אשלגן בדם עלולה להוביל להפרעות בקצב הלב.

רמות נמוכות של קורטיזול לעומת זאת עלולות להוביל להיפוגליקמיה, עייפות מוגברת, תשישות והפרעות שינה, בחילות, הקאות, לחץ דם נמוך, ירידה בתיאבון וירידה במשקל, סחרחורות, כאבי ראש, ירידה ביכולת הריכוז, פגיעה בזיכרון ועוד.

כיצד מאבחנים תשישות אדרנל?

בשלב הראשון של האבחון, כאשר לפי התמונה הקלינית עולה החשד לתשישות אדרנל, יש לבצע בדיקת דם לבירור רמת הקורטיזול בדם. אם הרמה של הקורטיזול נמוכה מאוד, ניתן להסיק כי מדובר באי ספיקה ראשונית או שניונית. לאחר מכן, יש לבצע בדיקת גירוי ACTH שבה מזריקים למטופל ACTH ונוטלים שלוש בדיקות דם עוקבות (בזמן ההזרקה, חצי שעה לאחר ההזרקה ושעה לאחר ההזרקה).

אם הבלוטה מתפקדת באופן תקין, הרי שאחרי הזרקת ההורמון, רמת הקורטיזול אמורה לעלות בדם ובמקרה הזה מקור הבעיה בהפרשה לקויה של ACTH. לעומת זאת, אם בתגובה להזרקת ההורמון רמת הקורטיזול תישאר נמוכה, ניתן יהיה להסיק כי מקור הבעיה בתשישות בלוטת האדרנל.

כיצד מטפלים בתשישות אדרנל?

בדרך כלל, כאשר מאובחנת תשישות אדרנל טיפול הבחירה יתבסס על מתן תחליף להורמון קורטיזול במטרה להשלים את החסר האנדוקריני. מטרת הטיפול להעלים את התסמינים מבלי לגרום לתופעות לוואי על רקע מינון יתר.

לקבלת הצעת מחיר שלא תוכלו לסרב כתבו לנו

בריאות האישה: פוריות, הריון, רפואת נשים

הפורטל המוביל לבריאות האישה: פוריות, הריון, רפואת נשים. פורטל המקום שבו תקבלי את כל המידע והעדכונים העכשווים בנושאי: נשים, תזונה, אסתטיקה, גיל ההתבגרות, גיל המעבר,גיל הזהב, רפואה ועוד מגוון רחב של נושאים.

אז מה היה לנו בכתבה:

דילוג לתוכן