הורמון שלייתי אנושי הוא הורמון המיוצר על ידי העובר בימים הראשונים לאחר ההתעברות ובשלב מאוחר יותר על ידי הסיסציו-טרופובלסט השלייתי, שאחראי על הזנת הביצית שנצמדה לדופן של הרחם אחרי ההפריה.
יש לציין כי הורמון זה מופרש גם באופן טבעי בגברים ובנשים במהלך החיים מבלוטת יותרת המוח. בנוסף לכך, ישנם גידולים סרטניים בדגש על גידולים באשכים שמסוגלים להפריש הורמון זה.
מה הוא תפקידו של הורמון שלייתי אנושי?
הורמון שלייתי אנושי מעודד את הגופיף הצהוב על מנת לוודא שהייצור של הפרוגסטרון לא יופרע עד אשר השלייה תוכל לייצר כמות מספיקה של ההורמון בעצמה. הפרוגסטרון הוא ההורמון האחראי בין היתר להעשרת הרחם בשכבה עבה של כלי דם שתפקידם לספק את הדרישות של העובר המתפתח ברחם. בנוסף לכך, אחראי ההורמון לנטרל את התגובה החיסונית של האישה ההרה על מנת להגן על העובר.
מה ניתן לקבוע באמצעות בדיקת רמת ההורמון בדם?
מאחר והורמון השליה אנושי מופרש כבר בשלבים מוקדמים מאוד של ההריון ולמעשה ניתן לגלות אותו בבדיקת דם עשרה ימים עד שבועיים לאחר האיחור במחזור, הרי שבדיקה של רמתו בדם מהווה כיום את הבדיקה האמינה והמוקדמת ביותר לקביעת הריון. הרמות של ההורמון הולכות ונהיות גבוהות יותר באופן אקספוננציאלי ככול שההריון מתקדם ומגיעות לרמתן הגבוהה ביותר בין השבוע השמיני לשבוע העשירי להריון.
ביותר משמונים אחוז מההריונות הרגילים הרמות של ההורמון יוכפלו כול שתיים עד שלוש יממות במהלך ארבעת השבועות הראשונים. לאחר שרמות ההורמון בדם מגיעות לשיא, מתחילה להתרחש דעיכה הדרגתית וקבועה עד שבין השבוע השמונה עשר לשבוע העשרים הרמה של ההורמון בדם מגיעה לכדי עשירית מהרמה הגבוהה ביותר. רמה זו נשארת פחות או יותר קבועה עד ללידה, אם כי במהלך הטרימסטר השלישי מתרחשת עלייה קלה.
טווח הערכים התקין של רמות ההורמון
להלן טווח הערכים התקין של רמות ההורמון בדם לפי שבועות ההריון:
- שבוע שלישי – בין 5-50 ננוגרם למיליליטר.
- שבוע רביעי – בין 5-426 ננוגרם למיליליטר.
- שבוע חמישי – בין 18-7340 ננוגרם למיליליטר.
- שבוע שישי – בין 1080-56500 ננוגרם למיליליטר.
- שבוע שביעי עד שבוע שמיני – בין 7650-229000 ננוגרם למיליליטר.
- שבוע תשיעי עד שניים עשר – בין 25700-288000 ננוגרם למיליליטר.
- שבוע שלושה עשר עד שישה עשר – בין 13300-254000 ננוגרם למיליליטר.
- שבוע שבעה עשר עד עשרים וארבעה – בין 4060-165400 ננוגרם למיליליטר.
- שבוע עשרים וחמישה עד ארבעים – בין 3640-117000 ננוגרם למיליליטר.
- בנשים שאינן הרות הרמות צריכות להיות נמוכות מחמישה ננוגרם למיליליטר ובנשים לאחר הפסקת הווסת הרמות צריכות להיות נמוכות מ- 9.5 ננוגרם למיליליטר במצב תקין.
פענוח תוצאות הבדיקה
חשוב לדעת שאין קשר בין רמות ההורמון לבין מצב בריאותו של העובר, אלא אם כן הרמות נמוכות מחמישה ננוגרם למיליליטר ואז אין הריון. כל עוד הרמות של ההורמון נעות בין עשרה לעשרים וחמישה ננוגרם למיליליטר, ניתן לקבוע כי יש הריון. מידת התקינות של ההריון החל מהשבוע השישי ואילך אינה נקבעת עוד באמצעות רמות ההורמון, אלא באמצעות בדיקת אולטרסאונד – סקירת מערכות.
בנוסף לכך, לא ניתן להתייחס לקריאה בודדת של רמות ההורמון על מנת לקבוע את מידת התקינות של ההתפתחות העוברית בשלבי ההריון הראשוניים. במקרים בהם הרמות נמוכות באופן מעורר חשד, יש להמשיך ולבצע בדיקה נוספת תוך שתיים עד שלוש יממות על מנת לנתח את השינויים ברמתו. במקרים רבים מאוד רמות נמוכות מדי מעידות בסך הכול על חישוב ראשוני שגוי של גיל ההריון.