מטבע הדברים, תהליך הלידה, חרף היותו הליך משמח במיוחד עבור היולדת ושאר בני המשפחה, ולרבות האב כמובן, גורר באופן טבעי קושי כלכלי עבור היולדת, שכן הלידה פוגעת באופן זמני ביכולת השתכרותה של היולדת, מה שמקשה באופן ניכר על ההתמודדות מול מגוון ההוצאות הכספיות הנדרשות בעקבות הלידה.
יש לזכור בהקשר זה, כי הזכות ללדת היא זכות טבעית, המוקנית לכל אישה באשר היא, וזוהי חובתה של המדינה להבטיח כי זכות זו לא תקופח בשל שיקולים כלכליים לכשעצמם.
מסיבה זו, מדינת ישראל, בדומה למרביתן המוחלט של המדינות השונות ברחבי העולם, קבעה כי כל יולדת תזכה לקבלת סיוע כספי, וזאת בגין התקופה בה אין באפשרותה לעבוד בשל ההיריון והלידה.
סיוע זה, המוכר בשם "דמי לידה", ניתן ליולדת לפרק זמן מוגדר, כאשר במקרים מסוימים גם האב יכול להיות זכאי ליהנות מסכום זה, וזאת בכפוף לעמידתו בנהלים הקבועים בחוק.
מי זכאי ליהנות מדמי לידה?
החוק קובע, כי כל אישה המתגוררת בישראל, המשלמת דמי ביטוח כחוק למוסד לביטוח לאומי, ומועסקת בעבודה כלשהי (בין אם כשכירה ובין אם כעצמאית), או משתתפת בהכשרה מקצועית, זכאית ליהנות מדמי הלידה.
כמו כן, גם אישה הנמצאת מחוץ לגבולות מדינת ישראל, אך מוכרת כעובדת מקומית ישראלית (לדוגמא במסגרת שליחות רשמית מטעם המדינה), או מעסיקה תושבים ישראלים על סמך חוזה עבודה אשר נחתם בישראל, זכאית אף היא ליהנות מדמי הלידה.
כמו כן, החוק מכיר בזכותו של אבי הילד ליהנות מדמי הלידה, וזאת בכפוף לעמידתו בתנאי סף מסוימים:
- עובד שכיר שיצא לחופשת לידה, או עצמאי אשר עשה הפסקה בעבודתו בעקבות הלידה.
- תקופת החופשה מהעבודה היא לכל הפחות 21 יום.
- האב שילם כחוק דמי ביטוח לאומי בגין הכנסותיו מעבודה במהלך 10 החודשים מתוך 14 אשר קדמו ליום הכרתו כאב, או במהלך 15 החודשים מתוך 22.
- בת הזוג זכאית ליהנות מדמי הלידה, אך הודיעה בכתב כי היא מסכימה לוותר על חלקה לטובת בן זוגה, וחזרה לעסוק בעבודתה בתקופה זו.
יש לציין, כי זכאותו של אבי הילד ליהנות מדמי הלידה מתחילה רק בעבור 6 שבועות מיום הלידה בפועל, ולא מוקדם יותר.
כיצד מקבלים דמי לידה?
החוק קובע, כי על מנת ליהנות מדמי הלידה בעקבות הפסקת עבודה, על היולדת למלא טופס תביעה לדמי לידה, ולהגישו לסניף המוסד לביטוח לאומי הקרוב למקום מגוריה. יצוין, כי המועד המוקדם ביותר להגשת הבקשה לדמי הלידה הינו 49 יום טרם יום הלידה המשוער, וזאת גם במידה והיולדת העתידית עזבה את עבודתה טרם לכן.
לאחר קבלת הבקשה לדמי הלידה, גורמי המוסד לביטוח לאומי בוחנים בראש ובראשונה האם מגישת הבקשה שילמה את דמי הביטוח כחוק במהלך החודשים שטרם מועד הפסקת עבודתה.
במידה ונמצא, כי שילמה דמי ביטוח עבור לפחות 10 חודשים מתוך ה-14 הקודמים ליום הפסקת עבודתה, או עבור 15 חודשים מתוך 22, היא תהיה זכאית ליהנות מדמי הלידה המלאים, וזאת לפרק זמן של 14 שבועות. במידה ולא עשתה כן, החודשים המזכים בקבלת דמי הלידה יקוזזו בהתאם.
במידה ונמצא כי היולדת אכן עומדת בתנאים לקבלת דמי הלידה, הרי שאלו משולמים בתשלום אחד, וזאת ישירות לחשבון הבנק של היולדת במהלך חופשת הלידה.
סכום דמי הלידה מחושב בהתאם להיקף הכנסותיה של היולדת מעבודתה במהלך החודש שקדם להפסקת עבודתה, וזאת בניכוי דמי ביטוח לאומי, דמי ביטוח בריאות ומס הכנסה, שכן דמי הלידה מוכרים אף הם כהכנסה מעבודה.