דימום רחמי יכול להיות בעיה רפואית המתרחשת בעקבות שינויים הורמונאליים. דימום רחמי חריג הוא דימום בלתי סדיר המתרחש באופן לא צפוי. דימום מסוג זה יכול להתרחש לעיתים קרובות יותר ולחרוג מהמחזור החודשי או לחילופין דימום הנמשך תקופה ארוכה מהרגיל.
במרבית המקרים דימום רחמי נובע משינויים הורמונאליים ואינו מסכן חיים אולם במצבים אחרים עשוי לחשוף גידולים סרטניים, בעיות בקרישת הדם, הפלה ובעיות רפואיות נוספות.
מהם הגורמים?
רוב הגורמים המלווים בדימום רחמי בדרך כלל מרמזים על בעיה גופנית. דימום חריג בבגרות, טרם קבלת הווסת בדרך כלל מהווה סימן לבעיה רפואית. מצב זה עשוי להיגרם בשל טראומה או חבלה, גוף זר, גירוי מקומי שמקורו בזיהום או בעיה בדרכי השתן. ווסת בלתי סדירה מטופלת באמצעות נטילת תרופות הורמונאליות. דימום חריג בקבוצת גיל זו יכול להעיד על הריון או זיהום.
הסיבות השכיחות ביותר לדימום הוא שרירני רחם, אדנומיוזיס, או פוליפים הצומחים ברירית הרחם. נשים בגיל המעבר, טרם הפסקת המחזור החודשי, חוות שינויים הורמונאליים. שינויים אלה משפיעים על הביוץ. בעוד שהפרשת האסטרוגן ממשיכה, הפרשת הפרוגסטרון יורדת.
שינויים הורמונליים אלו עלולים לגרום לרירית הרחם לצמוח ולייצר רקמה עודפת, להגדיל את הסיכוי להיווצרות פוליפים או להתעבות של הרירית המובילה לדימום. נשים בגיל המעבר נמצאות בסיכון מוגבר ללקות במחלות כמו סרטן, זיהום ומחלות מערכתיות היכולות להוביל לדימום.
תסמינים קליניים
מחזור חודשי נע בין 21 ימים לבין 35 ימים. הדימום אורך כ-3 עד שבעה ימים. דימום בלתי פוסק, או כזה החורג מימי הוסת התקינים מצריך בירור ובדיקה רפואית שכן עשוי לחשוף בעיה רפואית.
דימום רחמי מתואר כדימום בלתי סדיר המופיע לפרקים ועשוי להשתנות בהתאם לגורם. צבע הדם ומרקמו, כמו גם נוכחות של קרישי דם גדולים יכולים להשתנות מאישה אחת לאחרת. נשים רבות מתלוננות על כאבי בטן והתכווצויות. דימום ממושך מלווה לעיתים באנמיה המאובחנת בבדיקת דם פשוטה. אנמיה ואובדן דם גורמים לעייפות קיצונית וחולשה.
דרכי אבחון
ראשית, במסגרת הבדיקה הרפואית ישלול הרופא גורמים שונים האחראיים על הדימום. גורמים אלה יכולים להיות הפלה ובעיות במהלך ההריון. גורם שכיח נוסף יכול להיות שרירני רחם, גידולים שפירים המתבטאים בדימומים, אנמיה המובילה לחולשה כללית ולחץ המופעל על איברים סמוכים. לתדירות הדימום, משך הזמן ולכמות קיימת חשיבות רבה.
ייתכן כי נשים הסובלות מדימום רחמי יידרשו לעבור בדיקת אגן, בדיקות מעבדה כמו דם ושתן ואולטרסאונד. במקרים רבים אף תדרש ביופסיה לצורך שלילת בעיות רפואיות מסוימות.
שיטות לטיפול בדימום רחמי
הטיפול בדימום רחמי חריג מתבסס על הגורם לבעיה. שימוש בגלולות למניעת הריון נעשה לצורך הסדרת השינויים ההורמונאליים והווסת החודשית. תרופות נוגדות דלקת לא סטרואידיות כמו איבופרופן, או נפרוקסן יכולות להועיל להפחתת אובדן הדם ולהתכווצויות.
פרוגסטרון הוא הורמון היעיל במניעת דימום יתר בנשים שלא מבייצות באופן קבוע. בחלק מהמקרים, פרוגסטין ניתן על בסיס קבוע על מנת למנוע צמיחת יתר של רירית הרחם, ופועל להפחתת הדימום.
ניתוח כגון אבלציה של רירית הרחם או כריתת הרחם, מומלץ במקרים בהם טיפול אחר כשל ואינו פתר את הבעיה. יש צורך בניתוח להסרת מבנים אנטומיים חריגים הצומחים ברחם כמו שרירני רחם או פוליפים.
נשים לאחר לידה הסובלות מדימום וסתי כבד יכולות לעבור הליך כירורגי כמו אבלציה ברירית הרחם. הליך זה מתבצע על ידי גינקולוג או בחדר ניתוח ונעשה באמצעות השמת אנרגית חום, קור, או לייזר ההורסים את הרירית. טיפול כירורגי נוסף הינו כריתת הרחם בשיטת הלפרוסקופיה.