דיאטת שנגרי-לה אינה דיאטה במובן של ביצוע סט תוכניות ארוחות או הנחיות מפורטות לגבי צריכת קלוריות ותזונה.
זוהי תיאוריה פסיכולוגית אודות התיאבון האנושי, אשר פותחה בשנת 2006 על ידי סת רוברטס, ועיקרה מושתת על ההנחה לפיה אנשים מעלים במשקל היות והם הורגלו לקשר באופן משמעותי אוכל עם טעם, ובהתאם, התיאבון דורש יותר צריכה של מקור קלוריות מסוים, על מנת להמשיך לטעום את הטעם.
אם אדם יכול לשבור את הקשר בין הטעם וצריכת המזון, הוא יכול לרדת במשקל, היות ואינו חש רעב בתדירות או בעוצמה. הדיאטה מאפשרת מספר שיטות לפירוק המעגל המקובע, ובכך להפחית לכל החיים את צריכת הקלוריות, ללא מצוקה פיסית או רגשית.
שמה של דיאטת שנגרי-לה נגזר מהרומן 'אופק אבוד', שנכתב בשנת 1933 על ידי ג'יימס הילטון, ומתאר גן עדן מיתי בשם שנגרי-לה, החבוי מהעולם אי שם בהרי ההימלאיה, ומונחה על ידי חוכמת הלאמה הטיבטית. מונח זה נפוץ בשיח האנגלי כמילה נרדפת לאוטופיה או גן עדן.
רוברטס בחר לכנות כך את הדיאטה שלו, בשל הקשר שלה עם גן עדן עלי אדמות. לטענתו, אנשים המבצעים דיאטה זו חיים בשלום עם המזון. הדיאטה מפחיתה או מבטלת את הרגלי תזונה לקויה כגון אכילה בין הארוחות או אכילה בשעות הלילה המאוחרות. היא אידיאלית, בדיוק כפי ששנגרי-לה היה סוג של מקום אידיאלי.
הרכבי הדיאטה
דיאטת שנגרי-לה, במתכונתה הנוכחית, כרוכה בצריכת כמות קטנה של מים וסוכר או שמן תפל, כגון שמן זית, שמן קנולה או שמן אגוזים מעודן ביותר, פעמיים או שלוש פעמים ביום, לפחות שעה לפני או שעה לאחר צריכת משהו עם טעם, כולל משחת שיניים או מי שטיפת פה.
רוברטס ממליץ על נטילת אחת או שתי כפות שמן ליום, המגיעות לסך של 120-240 קלוריות. תערובת הסוכר בה משתמש רוברטס במהלך הירידה במשקל היא כשש כפות פרוקטוז (כ-275 קלוריות), מדוללות בליטר מים. לדבריו, שילוב המים, השמן והסוכר יוצרים חומר מזין מרוכז נטול טעם, ובכך נשבר הקשר בין טעם וקלוריות.
למעשה, שבירה זו מלמדת את הגוף להפחית את הזיכרון המושרש בו לגבי טעמים, התיאבון הופך להיות מדוכא, והירידה במשקל מתבצעת ללא רעב או תשוקה. רוברטס מציע לצרוך את מינוני המים עם השמן או הסוכר מיד בבוקר ולפני השינה, אך לדבריו דיאטה צריכה להתבסס על התנסות חופשית, ולכן יש ליטול את המינונים באמצעות ניסוי וטעיה, והבנת מה עובד טוב יותר עבור כל אדם.
אין צורך לבצע כל שינויים אחרים בסוגי המזון המועדפים, אך רוברטס מצביע על שיטות בהן אנשים המבצעים דיאטת שנגרי-לה, יכולים להפיק ממנה יתרונות נוספים:
גירויי אכילה – להימנע מצפייה בפרסומות מזון, תכניות בישול בטלוויזיה, וגירויים חזותיים אחרים הקשורים לאכילה. תמונות המזון מגבירות את התיאבון.
בחירת מזונות עם אינדקס גליקימי נמוך (GI) – אינדקס גליקימי הוא מערכת מדידה אשר מעריכה את הפחמימות במזונות ספציפיים, להשפעתם על רמות הסוכר בדם בתוך שעות לאחר ארוחה. מזונות בעלי אינדקס גליקימי נמוך מספקים את הרעב במשך זמן רב יותר, היות ואינם מגבירים את רמות הסוכר בדם במהירות.
אכילת מזונות תפלים – בנוסף למינוני השמן, מומלץ לצרוך מזונות תפלים יחסית בטעמם, כגון סושי, אורז, חלבוני ביצה ועוד, על מנת לסייע בשבירת הקשר בין טעם וצריכת קלוריות.
"תיבול משוגע" – זהו המונח של רוברטס להוספת עשרה עד עשרים תבלינים שנבחרים באקראי למזון, כך שהטעם המקורי יהיה בלתי ניתן לזיהוי.
לדבריו, ניתן לשמור על משקל יציב באמצעות אכילת ארוחה אחת של תשע מאות קלוריות, בתוספת 150 קלוריות סוכר פירות מומס במים, ושתי חתיכות פירות טריים. דיאטה זו מבוססת על גישה שנועדה לשפר את בקרת התיאבון, ולא באמצעות ביטול קטגוריות מזונות מסוימים או הגבלת גודל המנה.
מהם היתרונות של הדיאטה?
ראיות מדעיות מוכיחות כי דיאטת שנגרי-לה מסייעת לאנשים לאבד כמויות משמעותיות של משקל ולשמור על משקל יציב. רוברטס, שטוען כי איבד ארבעים קילוגרמים ממשקלו באמצעות דיאטה זו, ומשנת 2007 הוא שומר על משקל יציב, מפרסם באתר האינטרנט שלו סיפורי הצלחה של אנשים שניסו דיאטה זו. מספר היתרונות הבולטים המוזכרים הם:
- מאכלים אהובים – עדיין ניתן לאכול את כל המאכלים האהובים.
- קלות היישום – זוהי דיאטה קלה לביצוע, היות ואינה מחייבת שקילה ומדידת מזונות, או טכניקות בישול מיוחדות.
- דיאטה משפחתית – דיאטה זו יכולה להיות משולבת בקלות עם בישול למשפחה, אכילה בחוץ או פעילויות אחרות.
- עלות מינימאלית – המים, השמן או הסוכר הם זולים, והופכים את דיאטת שנגרי-לה לאחת משיטות הירידה במשקל הפחות מלחיצות במונחי השקעה כספית. בנוסף לעלות הזולה של השמן והסוכר, היא מובילה לאכילת פחות ממחצית המזון אותו אדם צורך בדרך אחרת.
- לא קיימים סיכונים בריאותיים משמעותיים הקשורים לדיאטה זו, כל עוד צריכת המזון כוללת חומרים מזינים, ויטמינים ומינרלים, וייעוץ מראש עם רופא על מנת לשלול אפשרות של מחלה קשה שלא אובחנה בעבר.