בלוטת התריס או בלוטת המגן, הינה בלוטה המפרישה הורמונים, ומשפיעה על בריאות ותפקוד הגוף. הורמוני בלוטת התריס מווסתים מטבוליזם, האופן בו הגוף משתמש באנרגיה ומשפיעים כמעט על כל איבר בגוף. לעיתים הגוף מייצר יותר מדי או פחות מדי הורמון בלוטת התריס, מה שעלול לגרום להופעת בעיות והפרעות.
יותר מדי פעילות של בלוטת התריס נקראת היפרתירואידיזם, יתר פעילות של בלוטת התריס, ומצב זה עשוי לגרום להאצת תפקודי גוף רבים. מעט מדי פעילות של בלוטת התריס נקראת היפותירואידיזם, תת פעילות של בלוטת התריס, הועשויה לגרום להאטת תפקודי גוף רבים.
להורמון בלוטת התריס יש תפקיד חיוני במהלך ההריון, הן מבחינת התפתחות בריאה של העובר, והן שמירה על בריאות האם. נשים עם בעיות בבלוטת התריס יכולות לעבור הריון בריא ולהגן על בריאות עובריהן באמצעות למידת השפעת ההריון על בלוטת התריס, הקפדה על בדיקות שגרתיות של תפקוד בלוטת התריס, ונטילת התרופות הנדרשות.
איך ההריון משפיע על תפקוד בלוטת התריס?
שני הורמונים הקשורים להריון, הורמון גונדוטרופין כוריוני אנושי (hCG) ואסטרוגן, הם הגורמים העיקריים האחראים להגברת רמות הורמון בלוטת התריס בדם. הורמון hCG מיוצר על ידי השליה, מגרה במתינות את בלוטת התריס ומייצר יותר הורמון בלוטת התריס.
אסטרוגן מוגבר מייצר רמות גבוהות יותר של גלובולין מאגד בבלוטת התריס, המכונה אף גלובולין מאגד תירוקסין, חלבון המעביר את הורמון בלוטת התריס בדם. שינויים הורמונאליים נורמאליים אלו עשויים לעיתים להוביל לקושי בפירוש בדיקות תפקוד בלוטת התריס במהלך ההריון.
הורמון בלוטת התריס חיוני להתפתחות תקינה של מוח התינוק ומערכת העצבים. במהלך השליש הראשון, העובר תלוי באספקת הורמון בלוטת התריס המועבר על ידי האם ומגיע דרך השליה. בסביבות השבוע ה-12 להריון, בלוטת התריס של התינוק מתחילה לתפקד בכוחות עצמה.
מה גורם ליתר פעילות של בלוטת התריס במהלך ההריון?
יתר פעילות של בלוטת התריס במהלך ההריון נגרמת בדרך כלל כתוצאה ממחלת גרייבס, המתרחשת בקרב אחת מתוך חמש מאות נשים. זוהי מחלה אוטואימונית, במהלכה המערכת החיסונית, שבמצב רגיל מגנה מפני זיהום באמצעות זיהוי והשמדת חיידקים, וירוסים וחומרים זרים מזיקים אחרים, תוקפת את התאים ואיברי הגוף.
למרות שמחלת גרייבס עלולה להופיע לראשונה במהלך ההריון, אישה עם היסטוריה קודמת של המחלה עשויה ממש לראות שיפור בתסמינים במהלך השליש השני והשלישי להריון. סימני ותסמיני מחלת גרייבס מתחילים להיעלם כתוצאה מהדיכוי הכללי של מערכת החיסון המתרחש במהלך ההריון. המחלה מחמירה שוב בחודשים הראשונים לאחר הלידה, ולכן יש להקפיד על מעקב חודשי.
לעיתים נדירות, פעילות יתר של בלוטת התריס בהריון נגרמת כתוצאה מבחילות והקאות חמורות העלולות להוביל לאובדן משקל והתייבשות. בחילות והקאות קיצוניות אלו מופעלות כתוצאה מרמות גבוהות של הורמון hCG, אשר עשוי להוביל אף למצב זמני של יתר בלוטת התריס, שנעלם במהלך המחצית השנייה של ההריון.
סימנים המעידים על בעיות בבלוטת התריס בהריון
בלוטת תריס מוגדלת מעט בקרב נשים בריאות במהלך ההריון, לא מספיקה לזיהוי באמצעות בדיקה גופנית. בלוטת תריס מוגדלת בצורה ניכרת עשויה להוות סימן למחלה בבלוטת התריס המצריכה אבחון.
בעיות בבלוטת התריס עשויות להיות קשות לאבחון בהריון, בשל רמות גבוהות יותר של הורמון בלוטת התריס בדם, גודל מוגבר של בלוטת התריס, עייפות, ותסמינים אחרים המשותפים להריון והפרעות בלוטת התריס.
איך משפיעה פעילות בלוטת התריס על האם והתינוק?
פעילות יתר בלתי מבוקרת של בלוטת התריס במהלך ההריון עלול להוביל למצבים הבאים:
- אי ספיקת לב.
- רעלת הריון, עלייה מסוכנת בלחץ הדם בהריון מתקדם.
- התפרצות סוערת של תסמיני בלוטת תריס חמורים.
- הפלה.
- לידה מוקדמת.
- משקל לידה נמוך.
אם לאישה יש מחלת גרייבס, או שהיא טופלה במחלה זו בעבר עם ניתוח או יוד רדיואקטיבי, הנוגדנים עשויים עדיין להיות נוכחים בדם, גם כאשר רמות בלוטת התריס נורמאליות. הנוגדנים עוברים ברחבי השליה בדם העובר ומעוררים את בלוטת התריס שלו. אם האם מטופלת בתרופות, פחות סביר שהעובר יפתח יתר בלוטת התריס, היות והתרופות חוצות אף את השליה.
יתר בלוטת התריס בעובר עלול להתבטא בדופק מהיר, מה שעלול להוביל לאי ספיקת לב; סגירה מוקדמת של הגולגולת; עלייה במשקל; נרגנות; ולעיתים תריס מוגדל העשוי ללחוץ על קנה הנשימה ולהפריע לה. נשים עם מחלת גרייבס ועובריהן צריכות להיות תחת פיקוח הדוק של הצוות הרפואי.
כיצד מאובחנת פעילות יתר של בלוטת התריס במהלך ההריון?
הרופא מאבחן יתר פעילות של בלוטת התריס בנשים הרות באמצעות בדיקת התסמינים ובדיקות דם למדידת רמות ההורמונים. מספר תסמיני בלוטת התריס נושאים תכונות משותפות רגילות להריונות, כולל עלייה בקצב הלב, אי סבילות לחום, ועייפות.
תסמינים אחרים המזוהים עם פעילות יתר של בלוטת התריס הם דופק מהיר ובלתי סדיר, רעידות, ירידה שאינה מוסברת במשקל או עלייה במשקל מעבר למשקל הריון רגיל, ובחילות והקאות קשות.
כיצד פעילות יתר בבלוטת התריס מטופלת במהלך ההריון?
בתקופה זו, פעילות קלה של בלוטת התריס, כשרמות ההורמונים נמוכים, אינה דורשת טיפול. פעילות יתר חמורה של בלוטת התריס מטופלת עם תרופות אשר פועלות באמצעות הפרעה לייצור הורמון בלוטת התריס.
התרופות חוצות את השליה בכמויות קטנות ומפחיתות את ייצור הורמון בלוטת התריס של העובר, כך שניתן לטפל עם המינון הנמוך ביותר על מנת למנוע יתר בלוטת התריס אצל העובר.