ביבליותרפיה היא שיטת טיפול באמצעות ספרות.
היא משתייכת למשפחת הטיפולים באמצעות הבעה ויצירה, שתופסים תאוצה בשנים האחרונות ונכנסו למסגרות שונות, כולל מוסדות חינוך ובריאות.
ביבליותרפיסטים הם מטפלים שהוכשרו במיוחד להשתמש בכלי זה, אך לעתים גם מורים, פסיכולוגים ועובדים סוציאליים משתמשים בכלים מתחום הביבליותרפיה בעבודתם.
למרות שטיפול מסוג זה אולי נשמע רחוק מעולמם של ילדים- במיוחד ילדים שמתקשים בקריאה ובכתיבה, הביבליותרפיה מוכיחה את עצמה במיוחד בקרב ילדים.
ההשלכה של רגשות, רצונות ופחדים על הגיבורים הספרותיים מאפשרת להם מרחב של דמיון, ביטוי חופשי ויצירתיות.
השימוש בטקסט, במקום דיבור ישיר על החוויות הממשיות שלהם, מספק להם מרחב של בטחון.
מתי מועיל הטיפול הביבליותרפי?
טיפול ביבליותרפי מתאים לסיוע במצבים של חוסר השתלבות חברתית, של קשיים רגשיים שמתבטאים בתוקפנות או בחרדה, למצבים של משבר במשפחה, לילדים הסובלים מליקויי למידה ובמצבים נוספים הדורשים התערבות רגשית.
העיסוק המודרך בטקסט הספרותי והיחסים הטיפוליים עם הביבליותרפיסט, אמורים לספק לילד אפשרות לפתרון בעיות יצירתי, להכרה יותר טובה עם עצמו, לקבלה עצמית, לנטיעת בטחון עצמי ולהתפתחות אישית.
בסופו של דבר טיפול מוצלח אמור להוביל לשיפור התחושות וההתנהגות של הילד.
השימוש בטקסט
ביבליותרפיה מבוססת על ההנחה כי הטקסט הספרותי משקף קשת של רגשות, חוויות ומצבים אוניברסליים, שמאפשרים הזדהות ואשר מסוגלים לעורר את העולם הפנימי של רבים מאתנו ובמיוחד של ילדים.
השימוש בטקסט ספרותי, שיר, מחזה, סרט, יומן אישי ועוד- מאפשר לילדים לעבד תכנים קשים ובעייתיים בדרך עקיפה.
הכוונה היא לעיבוד תכנים באמצעות הדמות הספרותית, שמשמשת דמות להזדהות ולהשלכה של רגשות, צרכים וחששות עליה.
באמצעות התהליך שהדמות עוברת, הילד יכול להגיע לפורקן (קתרזיס) ולהגיע לתובנות חדשות ביחס לעצמו ולעולם.
הטקסט משמש כמעין מרחב יצירתי, שבו הילד יכול לשנות את הסיפור, להוסיף אלמנטים, להמציא ולשחק ללא פחד. הבדיון שבסיפור משחרר את הילד מהחששות הכרוכות בדיבור על דברים מציאותיים מחיי הילד, ויחד עם זאת ההתייחסות לטקסט משקפת למטפל את התהליכים הנפשיים שהילד עובר.
דרך הטקסט, בהדרכת המטפל ובשיתוף ההורה, הוא יוכל להגיע לתובנות חדשות על עצמו ועל העולם ולהתמודד עם פחדים וקשיים בצורה בריאה ומפוקחת.
הורים כחלק מהטיפול הביבליותרפי
להורים תפקיד משמעותי בטיפול הביבליותרפי. המשפחה היא חלק מרכזי בעולמו של הילד, ושיתוף פעולה מצד ההורים מחזק את התהליכים שעוברים על הילד, הופכים אותם לשותפים פעילים בטיפול ויוצרים אמון וקרבה בינם ובין הילדים.
הטקסט הוא דרך ליצירת קשר קרוב בין ההורים לילדים, קשר שמאפשר שיתוף ושיחה על נושאים לא מדוברים בתוך מרחב בטוח- המרחב של הטקסט.
השיח הוא סביב הדמות בסיפור או בשיר ולא באופן ישיר על הילד וההורה. דבר זה מאפשר לילד לחשוף דברים אישיים, אותם הוא משייך לדמויות.
פעמים רבות המטפל ייתן להורה לקרוא את השיר או הסיפור, או לצפות בסרט עוד לפני המפגש הטיפולי. בטיפול נערכת קריאה או צפייה משותפת של ההורה והילד בהנחיית המטפל, ואז ניתן לשאול את הילדים שאלות ולכוון אותם. המעורבות של ההורה בטיפול היא פעילה.
הטקסט שהמטפל מביא לטיפול הוא לרוב סיפור, שיר או סרט המעלה דילמות רגשיות. הטקסט צריך להתאים לגילו של הילד ולהיות ברמה מתאימה, כך שהילד יוכל להבין את מהלך האירועים ולהתפנות לרגשות שהסיפור מעלה בו.
ילד יכול להזדהות גם עם גיבור שונה ממנו ביותר- גיבור מתרבות שונה ואפילו עם גיבור שהוא חיה. ההזדהות באה על רקע המצבים או הפעולות, ומאפשרת לילד להשליך את תחושותיו על הגיבורים. מתוך ההזדהות מגיעות התובנות וההתפתחות בטיפול.