אטוניה היא מונח המתאר מצב שבו השריר רפוי וחסר גמישות. אטוניה רחמית או אטוניה של הרחם היא מצב הבא לידי ביטוי בכך שהרחם לא מתכווץ עם סיום הלידה.
המנגנון העיקרי שמפסיק את הדימום לאחר הלידה הוא הכיווץ של הרחם, כך שהיעדר התכווצות עלול לגרום לדימום מסיבי ביותר, כשלמעשה רוב המקרים של דמם לאחר לידה מתרחשים כתוצאה מאטוניה רחמית (בין שבעים וחמישה לתשעים אחוז מהמקרים).
מה הם הגורמים לאטוניה של הרחם?
להלן גורמי הסיכון המרכזיים לאטוניה של הרחם:
- השרשה לקויה.
- מתיחת יתר של הרחם (overdistention of the uterus).
- שארית שלייה.
- שימוש באוקסיטוצין במהלך הלידה.
- היסטוריה של ריבוי לידות (חמש לכל הפחות).
- שימוש במגנזיום סולפט לטיפול ברעלת היריון.
- לידה ממושכת מאוד.
- לידה מכשירנית (לידת ואקום או לידת מלקחיים).
- רחם שרירני.
- כוריואמניוניטיס (דלקת של שק מי השפיר והקרומים).
- הרדמה כללית בשילוב עם משתקי שרירים.
- לידה חטופה (לידה מהירה מאוד שהסתיימה תוך שלוש שעות לכל היותר ממועד התחלת הצירים).
- הריון מרובה עוברים.
- עובר מקרוזומי (עובר במשקל גבוה במיוחד).
מה הם התסמינים של אטוניה רחמית?
אטוניה של הרחם שגורמת לדימום מוקדם לאחר הלידה היא הגורם המרכזי לתמותה ותחלואה אימהית. בין היתר הדימום עלול להוביל לכשל נשימתי, הלם תת נפחי, פגיעה במערכת הקרישה, עילפון, סחרחורת, ירידת לחץ דם חדה, האצה של דפיקות הלב ועוד.
יש לציין כי הדימום יכול להתרחש גם על רקע גורמים אחרים, אם כי בשכיחות נמוכה יותר באופן משמעותי. בין היתר מדובר בפגיעה בכלי דם בניתוח קיסרי, קרעים בתעלת הלידה או הרחם, היפוך רחם, שליה נעוצה, פגיעה בתפקוד מערכת הקרישה ועוד.
כיצד מאבחנים אטוניה?
אטוניה רחמית מאובחנת כאשר לאחר הלידה הדימום לא פוסק והרחם עדיין רחב ורפוי. כמו כן, יש לשלול בתהליך האבחון גורמים אחרים שהיו יכולים להוביל לדימום המסיבי כמו למשל קרעים בצוואר הרחם או בנרתיק, שארית שלייה ברחם ועוד.
כיצד מטפלים באטוניה?
מטרת העל של הטיפול היא לגרום לרחם להתכווץ על מנת לעצור את הדימום. הטיפול מתקדם באופן הדרגתי כשבהתחלה נעשים ניסיונות שמרניים לגרום להתכווצות ורק אם כל הטיפולים השמרניים לא מצליחים לגרום להתכווצות תקינה של הרחם, מתקדמים לטיפולים רדיקליים יותר. במקרים החמורים ביותר, כאשר הדימום מהווה סכנת חיים, ייתכן אף שתבוצע הסרה כירורגית של הרחם.
הטיפול השמרני כולל עיסוי של הרחם על מנת לסייע לו להתכווץ. אם העיסוי לא גורם להתכווצות, ניתן לעשות שימוש בתרופות לכיווץ שרירים חלקים ובאוקסיטוצין, כשברוב המקרים בשלב הזה הבעיה תיפתר.
אם הבעיה לא נפתרת, יש להתקדם לטיפולים רדיקליים יותר כמו לדוגמה תפרי לחץ, שאמורים לעצור את הדימום או אמבולציה, כלומר הזרקה של חומרים המשמשים לחסימת כלי דם דרך עורק המפשעה לעורקי הרחם.