אדנומיוזיס

לקבלת הצעת מחיר שלא תוכלו לסרב כתבו לנו

אדנומיוזיסהרחם הוא איבר בגודל אגרוף שצורתו כצורת אגס. הדופן של הרחם בנויה בעיקר משריר חלק והחלק הפנימי של הרחם מצופה ברקמה רירית המושפעת מאוד מריכוזי ההורמונים הנשיים המגיעים אליה בעיקר מהשחלות. רקמת הרירית היא רקמה פעילה מאוד האחראית לעיקר התפקוד של הרחם.

אדנומיוזיס הוא מצב רפואי הבא לידי ביטוי בכך שישנם מוקדים מסוימים של רקמת רירית הרחם בתוך שריר הרחם. כאשר הרקמה הרירית מצליחה לחדור לתוך השריר החלק, עלולים להופיע תסמינים חמורים, כפי שנציין בהמשך מאמר זה.

מה הם הגורמים לאדנומיוזיס?

נכון לכתיבת שורות אלה טרם הגיעו החוקרים בתחום להסכמה בנוגע לאטיולוגיה של מצב מורכב זה. עם זאת, ישנן כמה תיאוריות שנחשבות למקובלות כיום להלן:

  • טראומה מקומית – לפי חלק מהחוקרים השילוב בין מקרה טראומטי לבין היחלשות של מערכת החיסון המקומית באזור עשוי להוביל לחדירה של תאי רירית לרקמת השריר. הכוונה היא למשל לתהליך גרידה לאחר הפלה או לניתוח קיסרי אם כי ייתכן כי אפילו תהליך הלידה עלול לתרום את חלקו לסיכוי לסבול מאדנומיוזיס.
  • שינויים הורמונאליים – התופעה מתרחשת בעיקר בקרב נשים בין גיל שלושים וחמש לחמישים. לאחר גיל שלושים וחמש כמות הפרוגסטרון המופרשת הולכת ונהיית קטנה יותר ולאחר גיל חמישים לעומת זאת, נשים כבר מפרישות פחות ופחות אסטרוגן. עובדה זו הובילה להשערה לפיה החדירה של רקמת הרירית לשריר הרחם היא תוצאה של שינויים הורמונאליים בדגש על עודף אסטרוגן ביחס לפרוגסטרון.
  • נדידה לא תקינה של תאים ראשוניים – לפי תיאוריה אחרת התופעה מתרחשת בעקבות חדירה מוקדמת של תאים ראשוניים לרקמת השריר ושגשוג שלהם.

מה הם התסמינים של אדנומיוזיס?

כשליש מהנשים הסובלות מאדנומיוזיס מתלוננות על כאבים חזקים בזמן הדימום החודשי ואילו מחצית מהסובלות מאדנומיוזיס מתלוננות על דימום מסיבי במיוחד במהלך הווסת. הדימום המוגבר הוא תוצאה של מוקדי הרירית בשריר הרחם, המקשים מאוד על ההתכווצות התקינה שלו במהלך הדימום החודשי.

כאשר תאי השריר לא מסוגלים להתכווץ באופן תקין, כלי הדם לא יכולים להתכווץ כראוי ואובדן הדם יכול להיות משמעותי מאוד בעקבות זאת. מלבד זאת, ככל שהרחם גדול יותר, כך הדימום משמעותי יותר.

תסמינים נוספים שיכולים להופיע בנשים הסובלות מאדנומיוזיס הם למשל דימום לא סדיר, כאבים המופיעים בזמן קיום יחסי מין, כאבי אגן כרוניים, קרישי דם גדולים בזמן המחזור החודשי, דימום הנמשך זמן רב במיוחד שיכול לנוע בין שמונה ימים עד שבועיים שלמים, לחץ ניכר על שלפוחית השתן הגורם להשתנה תכופה ולדחף רב להשתין בבהילות ועוד. אדנומיוזיס מגדילה את הסיכון לפקיעת מי שפיר וכן נמצא במחקרים רבים כי אדנומיוזיס מגדילה את הסיכון ללידה מוקדמת.

כיצד מאבחנים אדנומיוזיס?

האבחנה הוודאית מתקבלת רק באמצעות בדיקה היסטולוגית שבה ניתן לראות חדירה ברורה של תאים מרירית הרחם לרקמת השריר החלק של הרחם. עם זאת, ניתן להעלות את החשד לכך שהמטופלת סובלת מאדנומיוזיס כאשר ישנו שילוב של רחם מוגדל, כאבים חזקים בזמן הדימום ודימום מוגבר.

במצבים אלו ניתן לבצע בדיקות הדמיה שונות כמו למשל בדיקת CT או בדיקת MRI המאפשרות להדגים שינויים האופייניים לאדנומיוזיס. בדיקה זולה יותר, פשוטה יותר, זמינה יותר ויעילה מאוד היא אולטרסאונד לדני.

בבדיקת אולטרסאונד ניתן להבחין בחוסר סימטריות של רקמת השריר ובציסטות קטנות ברקמת השריר ובבדיקת MRI ניתן להבחין בעיבוי משמעותי של אזור המעבר בין רירית הרחם לרקמת השריר ובגדילה לא סימטרית של הרחם. בדיקת MRI היא הבדיקה הרגישה ביותר מכל בדיקות ההדמיה לאבחון של אדנומיוזיס, שכן היא מאפשרת גם לקבוע את מידת החדירה של רקמת הרירית לשריר הרחם וכך לסווג את מידת החומרה של הבעיה.

בבדיקת היסטרוסקופיה ניתן למצוא סימנים חשודים שיש בהם כדי להעיד על קיום התופעה אם כי בדיקה זו לא מאפשרת לקבל אבחנה ודאית של אדנומיוזיס.

כיצד מטפלים באדנומיוזיס?

על מנת לטפל בבעיה באופן המלא יש לבצע כריתת רחם וזאת כיוון שהרקמה הפתולוגית מפוזרת וחבויה בין סיבי השריר החלק של הרחם, אך מן הסתם ברוב המקרים השאיפה היא להימנע מהסרת הרחם, בעיקר בקרב נשים שטרם סיימו את תכנית הילודה שלהן. אי לכך, רוב הסובלות מאדנומיוזיס נמצאות תחת טיפול תרופתי מסוג זה או אחר. החיסרון המרכזי של הטיפול התרופתי בא לידי ביטוי בכך שלא ניתן לעבור אותו במקביל לניסיונות להיכנס להריון.

הטיפול התרופתי מבוסס בעיקר על מתן פרוגסטרון. ישנו מגוון רחב של דרכים לתת את הפרוגסטרון כשבין היתר מדובר על נטילה של גלולות נגד הריון באופן רצוף ללא הפסקה, נטילה של תרופות המכילות שיעור גבוה של פרוגסטרון כמו למשל זריקה בשם Depo provera הניתנת אחת לשלושה חודשים, שימוש בהתקן תוך רחמי המפריש פרוגסטרון ועוד.

לצד הטיפול ההורמונאלי בפרוגסטרון יש להזכיר את הטיפול בדקפפטיל, זריקה המכילה הורמון מיוחד המביא להפחתה בכמות הורמוני המין המופרשים מהשחלות וכך מביא לנסיגה של מוקדי האדנומיוזיס ולאל וסת.

כמו כן, ניתן לבצע בחלק מהנשים שסובלות מהתופעה ניתוח לכריתת רירית הרחם, תוך שימור שריר הרחם. טיפול זה פחות מתאים עבור נשים שסובלות מנגעים עמוקים של רירית הרחם, שכן מדובר על כריתה שטחית של הרירית בלבד. באופן כללי יש לכתוב כי הטיפול מותאם לכל מטופלת ומטופלת באופן אישי.

לקבלת הצעת מחיר שלא תוכלו לסרב כתבו לנו

בריאות האישה: פוריות, הריון, רפואת נשים

הפורטל המוביל לבריאות האישה: פוריות, הריון, רפואת נשים. פורטל המקום שבו תקבלי את כל המידע והעדכונים העכשווים בנושאי: נשים, תזונה, אסתטיקה, גיל ההתבגרות, גיל המעבר,גיל הזהב, רפואה ועוד מגוון רחב של נושאים.

אז מה היה לנו בכתבה:

דילוג לתוכן