האדמדמת היא מחלת תינוקות נפוצה מאד, הפוגעת ב – 40 אחוז מהתינוקות ונגרמת כתוצאה מהדבקות בווירוס. היא מתבטאת בפריחה וגירוד ונחשבת למחלה קלה, החולפת מעצמה בתוך מספר ימים. סובלים ממנה בדרך כלל תינוקות וגם פעולות עד לגיל שנה, אולם ישנם מקרים, שהיא עשויה לצוץ גם בגיל שנתיים ואפילו בגיל 4.
הווירוסים האחראים לאדמדמת
ישנם שני וירוסים הגורמים לאדמדמת. שניהם שייכים למשפחת וירוסי ההרפס, אולם שלא כמו וירוסים מסוג הרפס סימפלקס הם אינם גורמים לזיהומים באיבר המין או לפצעי התקררות.
וירוסים אלה עוברים דרך נוזלי האף והגרון מילדים נגועים לילדים בריאים ובעיקר במצבי התעטשות, שיעול, צחוק וגם דיבור.
מגוון תסמינים באדמדמת
כשהמחלה מופיעה, עשויה להיות עלייה פתאומית של חום, הנמשך למשך תקופה של יומיים עד שלושה, אך יכול להימשך גם למשך תקופה ארוכה יותר של שבוע. זוהי עלייה חדה ומהירה, המהווה התסמין הבולט והמוכר ביותר של האדמדמת.
לאחר שירד החום, מופיעה לרוב גם פריחה בגוונים אדום-ורוד, ובעיקר באזור הבטן, החזה, הזרועות, הגב והצוואר. פריחה זו נמשכת בדרך כלל במשך יום עד יומיים ובמרבית המקרים איננה גורמת לגרד מקומי. במקרים נדירים עשויים להופיע כאבי בטן, גרון, הקאות ושלשולים.
ילדים החולים באדמדמת נוטים להיות בתקופה זו חסרי מנוחה, לסבול מאובדן תיאבון וגם להיות רגזניים מעט בשל חוסר הנוחות שאותה הם חשים. אולם מרבית החולים מתנהגים כרגיל ללא חריגות כלשהן.
חשיבות האבחון – רופא ילדים יבצע בדיקה פיזית, יבחן את התסמינים הגלויים, ויציע את הטיפול הנדרש. במרבית המקרים התסמינים קלים וניתן להסתפק בייעוץ טלפוני. במקרי תסמינים חמורים כגון פרכוסי חום או פריחה שמחמירה, יש להגיע בהקדם עם הילד אל הרופא.
טיפול באדמדמת
אין כיום טיפול שמזרז את תהליך ההחלמה ולכן הטיפול המוצע הוא זה העוזר להקל על התינוק באותה התקופה. יש לתת לתינוק תרופה להורדת חום, כמו פראצטמול, המשמשת גם כמשככת כאבים. מומלץ לשמור על סביבה קרירה וגם נוחה ולוודא שהתינוק איננו לבוש בשכבות בגדים רבות מדי, העשויות לגרום לו לאי נוחות.
בנוסף, ההורים נדרשים להקפיד שתינוקם ישתה הרבה ויקבל את כמות הנוזלים הנדרשת לו כדי למנוע התייבשות. היות וזוהי מחלה מדבקת מאד, יש לטפל בילד בבית ולהחזירו אל הגן או אל המסגרת שבה שהה קודם לכן רק לאחר שחלפו תסמיני המחלה, רק לאחר שחומו ירד והתייצב.
חשוב לדעת!
באדמדמת אפשר להידבק יותר מפעם אחת. מכיוון שישנם שני סוגים של וירוס, הגורמים למחלה, מי שנדבק בווירוס מסוג אחד, יכול להידבק בהמשך בווירוס מסוג אחר.
אך יש להבין שווירוסים אלה פוגעים אך ורק בתינוקות ולא במבוגרים (למעט מקרים נדירים במיוחד), שכן למרבית המבוגרים ישנם נוגדנים למחלות דלקתיות, המגנים עליהם מפני הווירוס ומונעים את ההדבקות.