מהו שרירן ברחם

שרירן (Myoma) הוא גידול שפיר של הרחם. רחם נורמלי מורכב משלוש שכבות:שכבה פנימית של רירית הרחם, המתחדשת במחזור החודשי, שכבה חיצונית (סרוזה) העוטפת את הרחם ושכבת שריר עבה במרכז. לעיתים, תאי השריר שברחם מתפתחים באופן בלתי תקין, ויוצרים שרירן.

לעיתים מקורו של השרירן בתאים של רקמת החיבור ברחם, ולעיתים בתאי שריר הנמצאים בדופן כלי הדם העורקיים. כדאי להדגיש שמדובר בגידול שפיר, שלא מתפתח לגידול סרטני, ואינו שולח גרורות. אחוז קטן ביותר של השרירנים יכולים להפוך (או להתגלות בדיעבד) כגידול ממאיר הנקרא סרקומה (sarcoma).

שרירנים הם תופעה נפוצה ביותר. כמעט לרבע מהנשים בגיל 35 יש שרירינים ברחם, אם כי ברובם הגדול אין צורך בטיפול כלשהו.

סוגים שונים של שרירנים

נהוג לחלק שרירנים ברחם על פי המיקום של השרירן, וקרבתו לדופן. השרירן הנפוץ ביותר הוא תוך רחמי (intramural). שרירן יכול להתפתח קרוב לשכבה החיצונית של הרחם, בסמיכות לסרוזה (subserosal), או לבלוט לתוך חלל הרחם, קרוב למוקוזה (submucosal). קיימים סוגים נוספים של שרירינים, בעלי צורות שונות, בשכיחות נמוכה יותר.

סימנים וסימפטומים של שרירן ברחם

רובם הגדול של השרירנים ברחם הם א-סימפטומטים, כלומר אינם גורמים לסימפטומים כלל, והאישה איננה מודעת לקיומם. בדרך כלל אין צורך לטפל בשרירנים אלו. כאשר השרירן ברחם כן גורם לסימפטומים, הוא יכול לגרום לדימומים. הדימומים יכולים להיות המשך של הדימום הווסתי, או דימום שמתחיל שלא בשעת הווסת.

השרירנים מגיבים לפעילות הורמונלית של אסטרוגן ופרוגסטרון, ולכן מושפעים גם מהשינויים בהורמונים אלו בזמן המחזזור החודשי. שרירן יכול לגרום לכאבי מחזור, כאבים בזמן קיום יחסי מין, ולעיתים גם כאבים חריפים במצבים פתאומיים הקשורים בנמק בשרירן, תסביב שלו, או צניחה. באחוז קטן של השרירנים מופיעים סימפטומים של הפרעה במערכת השתן: עלייה בתכיפות בעקבות לחץ חיצוני של השרירן, חסימה בשופכן, והגדלה של אגני הכליה.

אבחנה של שרירן ברחם נעשית באמצעות האנמנזה הרלוונטית, בדיקה גניקולוגית ובדיקות הדמייה. ניתן להבחין בשרירן בבדיקת אולטרא-סאונד, וזו בדרך כלל בדיקת הבחירה ההדמייתית כאשר חושדים בשרירן. בכל מקרה שבו האישה מופיעה גם עם דימום ואגינלי, כדאי לבצע בדיקת פיפל (דגימה מרירית הרחם), כדי לשלול מחלות ממאירות של הרירית.

הטיפול בשרירן ברחם

באופן גס, אפשר לחלק את הטיפול בשרירנים לשניים: טיפול שמרני, וטיפול כירורגי – ניתוחי. מתי כדאי לנתח אישה עם שרירן ברחם? האינידקציות (הוריות רפואיות) לניתוח כוללות: דימום ניכר שלא מגיב לטיפול הורמונלי, כאב קשה הפוגע באופן משמעותי באיכות החיים, הפרעות במערכת השתן, פגיעה בפוריות כתוצאה מהשרירן, וגדילה מהירה המחשידה שלא מדובר בשרירן רגיל.

הטיפול הניתוחי יכול לכלול כריתת רחם מלאה או סאב-טוטלית. הניתוח יכול להתבצע בגישה בטנית פתוחה, בגישה לפרסוקופית, או בגישה ואגינלית. ניתן גם לכרות את השרירן בלבד, ולא את הרחם כולו.

טיפולים שאינם ניתוחיים כוללים צריבה של רירית הרחם במקרה של שרירן הגורם לדימום. ניתן לבצע את הצריבה באמצעות לייזר, בלון עם מים מחוממים וחומרים כימיים. שיטה אחרת כוללת פגיעה בשרירן מבפנים על ידי הכנסת אלקטרודה או גלי הלם בתדרים גבוהים.

טיפול תרופתי מבוסס על העובדה שהשרירנים מגיבים להורמוני המין – אסטרוגן ופרוגסטרון. ניתן לטפל בשרירן בתרופות המחקות את פעילות ההורמון המופרש מהמוח, ומפעיל את הורמוני המין – GnRH Gonadotropin releasing hormone.

טיפול זה מוביל להפחתה בגודל המיומה תוך מספר חודשים, ומפחית כאב ודימום. עם זאת, הטיפול יכול לגרום לגלי חום, כאבי ראש, יובש בנרתיק, ותופעות לוואי אחרות. לעיתים תכופות יש גדילה מחודשת של המיומה לאחר הפסקת הטיפול.

טיפול תרופתי נוסף הוא תרופה נוגדת פרוגסטרון (אנטגוניסט), המכונה RU-486. פרוגסטרון מזרז התחלקות של תאי השריר בשרירן, ולכן הפסקת פעולתו פועלת כנגד הגדילה. טיפול זה מותיר את האישה עם פעילות מופחתת של פרוגסטרון בגוף, עם הגברה בסיכון לסרטן רירית הרחם.

ראו גם:
מהו אדנומיוזיס וכיצד מטפלים בו?