באופן עקרוני, נזקים מוחיים עלולים להתרחש בכל גיל שהוא, אך מטבע הדברים הנזקים המתרחשים במהלך הינקות נחשבים לטרגיים ביותר.
מה הם הגורמים לנזק מוחי בתינוקות?
ישנו מגוון רחב ביותר של גורמים שיכולים להוביל לנזק מוחי בתינוקות, להלן כמה מהם על קצה המזלג:
- תסמונת טלטול תינוקות – פגיעה מוחית הבאה לידי ביטוי בין היתר בבצקת מוחית ודימום מוחי הנגרמת כתוצאה מטלטול אגרסיבי ואלים של התינוק על ידי האדם המטפל בו. שליש מהלוקים בתסמונת הולכים לעולמם, שליש שורדים את התסמונת, אך נותרים עם נזק נוירולוגי בלתי הפיך ושליש מתאוששים ולא נותרים עם נזק מוחי.
- סיבוכים בלידה – במהלך הלידה יכולים להתרחש מגוון מצבי חירום רפואיים שבהם אספקת החמצן לעובר עלולה להיפגע, כשבין היתר מדובר למשל בפרע כתפיים, צניחת חבל הטבור, לידת מלקחיים ועוד.
- זיהומים במערכת העצבים המרכזית – זיהומים של המוח וקרום המוח (אנצפליטיס ומנינגיטיס בהתאמה) יכולים בהחלט לגרום לנזק מוחי בתינוקות. הגורמים לזיהומים אלו הם בעיקר חיידקים כמו לדוגמה המופילוס אינפלואנזה, ליסטריה, פנאומוקוק או מנינגוקוק ונגיפים כמו לדוגמה נגיף ההרפס.
- חבלת ראש – חבלת ראש טראומטית יכולה להיות תוצאה של נפילה מגובה רב או אפילו משידת ההחתלה למשל, חבטה אלימה, תאונת דרכים ועוד.
- מומים אנטומיים מולדים במוח – לא אחת מתברר שהנזק נגרם עוד לפני הלידה, במהלך ההתפתחות התוך רחמית. במקרה הזה, ההתפתחות הלא תקינה של המוח יכולה להיות תוצאה של שימוש בסמים או תרופות מסוימות במהלך ההריון, צריכת אלכוהול במהלך ההריון, זיהומים שונים שהצליחו לעבור את מחסום השליה ולפגוע בהתפתחות העובר וכן ישנו מגוון רחב של הפרעות גנטיות וכרומוזומליות שעשויות לגרום לנזק מוחי.
- מחלות מטבוליות – נזק מוחי בתינוקות רכים יכול להיות תוצאה של הצטברות חומרים מסוימים ברמה רעילה ברקמת המוח. תופעה זו יכולה להתפתח על רקע מחלה מטבולית מסוימת כמו לדוגמה פנילקטנוריה או מחלת סירופ מייפל.
מה הם התסמינים של נזק מוחי בתינוקות?
התסמינים של נזק מוחי בתינוק משתנים בהתאם לאזור המוחי הפגוע, חומרת הנזק, עיתוי הפגיעה המוחית ועוד. בין היתר הנזק יכול לבוא לידי ביטוי מבחינה קלינית ברעד בלתי נשלט, היפוטוניה, פרכוסים, שיתוק, עיוורון, חירשות ובמקרים החמורים ביותר הנזק עלול אף להוביל למותו של התינוק.
יש לציין כי במקרים מסוימים לא ניתן יהיה לאבחן את הנזק במהלך הינקות. הכוונה היא בעיקר למקרים שבהם הנזק בא לידי ביטוי למשל בלקויות למידה, המאובחנות רק עם הכניסה לבית הספר.
כיצד מאבחנים נזק מוחי בתינוקות?
תהליך האבחון מתחיל ממיפוי של כל התסמינים שמציג התינוק, כשבין היתר מדובר ברמת התגובתיות שלו לגירויים חיצוניים, מידת הערנות שלו ועוד. כמו כן, יש לערוך לתינוק בדיקה גופנית מקיפה הכוללת בדיקת רפלקסים, בדיקה לאיתור סימני התעללות, בדיקה של טונוס השרירים ועוד. במקביל יש לתשאל את ההורים בנוגע להיסטוריה הרפואית של התינוק, לסיפור משפחתי של מחלות שונות ולגורמי סיכון שונים שייתכן שמהווים את מנת חלקו של התינוק.
בהתאם לממצאים ניתן להעלות השערות בנוגע לסוג הפגיעה והאטיולוגיה שלה ולהפנות את התינוק לבדיקות נוספות. כך לדוגמה אם הממצאים מצביעים על כך שהתינוק סובל מזיהום מוחי, בדרך כלל הוא יופנה לבדיקת ניקור מותני שבה נוטלים דגימה מהנוזל המוחי-שדרתי לבדיקת מעבדה לבירור מקור הזיהום. לעומת זאת, אם יתברר שהתינוק סובל מדימום ברשתית, שברים בעצמות, דימום מוחי ובצקת מוחית, רוב הסימנים יצביעו על כך שהוא סובל מתסמונת טלטול תינוקות.
הבדיקות החשובות ביותר המשמשות לאבחון נזק מוחי הן MRI ו- CT כשבהתאם לצורך יבוצעו גם בדיקות דם או בדיקות שתן לשלילת מחלות מטבוליות, מחלות חיסון עצמי, סוכרת ועוד. השאיפה היא שבסיומו של תהליך האבחון ניתן יהיה לדעת מה הוא הגורם המדויק לנזק, מה היא מידת החומרה שלו ומה הן דרכי הטיפול הטובות ביותר.
כיצד מטפלים בנזק מוחי בתינוקות?
הטיפול משתנה בהתאם לחומרת הנזק ואופיו. אם מדובר למשל בזיהום חיידקי, הטיפול יכלול בעיקר שימוש בתרופות אנטיביוטיות המשתנות בהתאם לסוג החיידק שגרם לזיהום. לעומת זאת, אם מדובר בתינוק הסובל מדימום מוחי על רקע חבלת ראש, עיקר הטיפול יתבסס על ניקוז הנוזלים מהמוח ומתן תרופות לעצירת הדימום.
במקרה של מחלות מטבוליות, על ידי תזונה שלא כוללת את המרכיבים התזונתיים שהתינוק לא יכול לפרק לרוב נוכל למנוע נזק מוחי, אבל לא לשקם מוח שכבר נפגע. לאחר הטיפול בגורם הנזק, התכנית הטיפולית תתמקד בשיקום. אי לכך, ילד הסובל מפגיעה בשמיעה לרוב יטופל באמצעות מכשירי שמיעה או שתל קוכליארי, ילדים הסובלים מלקות שכלית ישולבו במסגרת של חינוך מיוחד ועוד.
על בדיקות חשובות לולדים לפני שיחרור האם מחדר יולדות