מחלה דלקתית של האגן (PID) היא הפרעה זיהומית ודלקתית של מערכת המין הנשית העליונה, הכוללת את הרחם, החצוצרות ומבני אגן סמוכים. הזיהום והדלקת עלולים להתפשט לאזור הבטן.
נשים הנמצאות בסיכון גבוה למחלה זו הן נשים צעירות מגיל 25, הנמצאות בקשרים מיניים מרובים, אינן משתמשות באמצעי מניעה, ומתגוררות באזור עם שכיחות גבוהה למחלות המועברות באמצעות מגע מיני (STD).
הגורמים למחלה
מחלה דלקתית של האגן נגרמת בשל זיהום העולה מהנרתיק וצוואר הרחם לתוך המערכת העליונה של אברי המין. כלמידיה הוא אורגניזם המועבר באמצעות מגע מיני, לצד אורגניזמים אחרים המועברים במגע מיני.
קיום יחסי מין עשויים לתרום לעלייה בזיהום באמצעות התכווצויות קצביות של הרחם המתרחשות בעת האורגזמה. חיידקים עלולים אף להתקבץ עם הזרע ולחדור לצינורות הרחם והחצוצרות.
גורמים גנטיים ממלאים תפקיד משמעותי ברגישות למחלה דלקתית של האגן. מרכיב חשוב במערכת החיסון המולדת, מקושרים עם התקדמות מוגברת של זיהומים הגורמים לפרוץ התסמינים.
מדענים זיהו ארבעה גנים בתבניות תאי החצוצרות ותורשה של תאים חיסוניים. נוכחות הגנים מזוהה באמצעות בדיקת לפרוסקופיה המזהה את הגנים המופיעים באופן מוגבר בחצוצרות.
תסמינים
ביטויים קליניים של מחלה דלקתית של האגן משתנים במידה רבה, יחד עם זאת, מטופלות רבות מפגינות מעט תסמינים או שאינן חוות כלל תסמינים, ואילו אחרות חוות את המחלה באופן חמור ורציני. התלונה הנפוצה ביותר היא כאבי בטן תחתונה, ונשים מסוימות מדווחות על הפרשות מהנרתיק.
השלב הראשון של המחלה מאופיין בזיהום בנרתיק או בצוואר הרחם. זיהום זה מועבר לעיתים קרובות באמצעות מגע מיני ויכול שלא להתבטא בתסמינים.
השלב השני הוא עלייה ישירה של מיקרואורגניזמים מהנרתיק או צוואר הרחם לדרכי המין העליונות, עם זיהום ודלקת. הדלקת עשויה לפגוע אף במעי הרגיז, והזיהום עשוי להתבטא באמצעות שפיכת חומרים מוגלתיים מהחצוצרות או באמצעות התפשטות הלימפה במעבר האגן וייצור דלקת צפק חמורה.
אבחון המחלה
אבחון מחלה דלקתית של האגן מתבסס בעיקר על ממצאים היסטוריים וקליניים. בדיקת לפרוסקופיה היא הקריטריון העיקרי לאבחון המחלה. לא קיימת בדיקת מעבדה אחת, אך חובה לבצע שקיעת דם, רמת חלבון, בדיקת כלמידיה, בדיקת זיבה ובדיקת תרביות DNA.
בדיקת הדמיה – כגון אולטרסאונד, טומוגרפיה ממוחשבת (CT), והדמיית תהודה מגנטית (MRI) מועילות כאשר תוצאות האבחון אינן ברורות.
בדיקה גופנית – בשל הסיבוכים החמורים האפשריים בעקבות מחלה דלקתית של האגן, והשכיחות לזיהום, מומלץ לבצע בדיקה גניקולוגית הכוללת אחת או יותר מהפעולות הבאות: רגישות תנועת צוואר הרחם, רגישות ברחם, ורגישות בבטן התחתונה.
הדמיית תהודה מגנטית – למרות שבדיקה זו מובילה לתוצאות גבוהות של אבחנה מדויקת, זוהי בדיקה יקרה המבוצעת רק לעיתים נדירות ובמקרים בהם המחלה מחמירה. הדמיית MRI ממחישה את מבנה האגן וקירותיו, ועשויה להצביע על שחלות עם שוליים מטושטשים ולהגדיל הפרשות נוזלים.
ביופסיה של רירית הרחם – הביופסיה משמשת על מנת לקבוע את האבחנה בתנאי מעבדה, ולאתר דלקת בחצוצרה. ההליך מבוצע עם יניקת פיפטה של רירית הרחם, או גירודה, באופן שאינו כואב, והמאפשר איסוף תרביות רבות, אך אלו עלולות להיות מזוהות לעיתים קרובות עם צמחייה בנרתיק. ממצאי הביופסיה מאשרים בדרך כלל את קיום הזיהום, אך רק לעיתים נדירות מזהים את הגורם למחלה.
טיפול בדלקת
רוב הטיפולים למחלה דלקתית של האגן מתקיימים במסגרת אשפוז. טיפול אנטיביוטי מומלץ למטופלות הסובלות מרגישויות ברחם או תנועה של צוואר הרחם. האנטיביוטיקה יעילה אף לטיפול במצבים זיהומיים.
טיפול כירורגי עשוי להיות כרוך בכריתת השחלות והרחם. באופן אידיאלי, הניתוח מבצע לאחר הטיפול בזיהום ובדלקת. בקרב נשים החוות התקפים חוזרים ונשנים של המחלה, הידבקויות צפופות באגן עולות לסבך את הניתוח.