הפרשות מהנרתיק הן פונקציה משמעותית במערכת הרבייה הנשית, ומתבטאות בנוזל שנוצר באמצעות בלוטות בנרתיק ובצוואר הרחם, הזורמות מתאים ומחיידקים מתים. ההפרשות מסייעות לשמירת ניקיון הנרתיק ולמניעת זיהום.
במרבית המקרים, ההפרשות הן נורמאליות לחלוטין. הכמות, הריח וגוון הצבע, אשר עשוי לנוע בין לבן לבין צבע חלבי, משתנים בהתאם למועד המחזור החודשי. לדוגמה, בזמן ביוץ, הנקה או גירוי מיני, יתרחשו יותר הפרשות. הריח עשוי להשתנות אם אישה הרה או שאינה מקפידה על היגיינה נשית.
אף אחד מתרחישים אלו אינו מהווה מקור לדאגה. יחד עם זאת, אם הצבע, הריח או עקביות ההפרשות נראים יוצאי דופן באופן משמעותי, ובמיוחד אם הן מלוות בגרוד או תחושת צריבה בנרתיק, יתכן שקיים מצב של זיהום או מצב רפואי אחר.
גורמים ובעיות רפואיות אפשריות
כל שינוי באיזון חיידקים נורמאליים, עשוי להשפיע על מרקם ההפרשה, ריחה, צבעה או כמותה. חלק מהגורמים העשויים להפר את האיזון הם:
- צריכת אנטיביוטיקה.
- זיהום מסוג וגינוזיס, חיידק הנפוץ יותר בקרב נשים או בקרב נשים הרות המחליפות פרטנרים מיניים מרובים.
- שימוש בגלולות למניעת הריון.
- סרטן צוואר הרחם או סרטן רירית הרחם.
- מחלות מין, זיהומי זיבה המועברים באמצעות מגע מיני.
- סוכרת.
- שטיפות, קצף אמבט, סבונים או קרמים ריחניים המכילים כימיקלים.
- זיהום המתרחש באגן לאחר ניתוח.
- מחלה דלקתית של האגן.
- טריכומונס, זיהום טפיל אשר נגרם בדרך כלל בעת הדבקה המועברת באמצעות קיום יחסי מין שאינם מוגנים.
- ניוון בנרתיק, דילול וייבוש מחוץ לקירות הנרתיק במהלך גיל המעבר.
- דלקת הנרתיק, או גירוי סביבו.
- זיהומים פטרייתיים.
- תדירות נמוכה של הווסת.
- דימום מוגבר מהנרתיק בזמן הווסת.
- בריחת שתן.
- זיהום שמרים.
סוגי ההפרשות
סוגי ההפרשות, חומרתן ותדירותן משתנים מאישה לאישה ותלויים בגורם להתרחשותן. הסוגים השונים עשויים לכלול הפרשה סמיכה או קצפית; הפרשה לבנה, אפורה, צהובה או ירקרקה; הפרשה חסרת צבע המבטאת בריח רע; והפרשה וורודה המתרחשת לאחר לידה.
תסמיני ההפרשות
גם התסמינים משתנים בין הנשים, בהתאם לגורם, חומרת המצב או סוג המצב הרפואי. בין היתר, כוללים התסמינים:
- וסת המלווה בחום והפרשות בכמות חריגה
- תדירות נמוכה של ווסת
- כאבים באגן הירכיים
- דליפת או בריחת שתן
- ריח רע
- כאב וגירוד בעת הטלת שתן
- כאב, תחושת צריבה וגירוד סביב הפות
- אדמומיות ונפיחות האגן או הפות
- כאבים בעת קיום יחסי מין.
אבחון הפרשות חריגות
הרופא יתחיל את האבחון עם בדיקת ההיסטוריה הרפואית וישאל את המטופלת אודות התסמינים שלה, כגון עיתוי הופעת ההפרשות; צבע ההפרשה; ריח; גרוד או כאבים; מספר השותפים ליחסי מין; והרגלי היגיינה. בהמשך ייטול הרופא דגימה מההפרשה או יבצע בדיקת פאפ לאיסוף תאים מצוואר הרחם לשם בדיקה במעבדה.
כיצד מטופלות הפרשות מהנרתיק?
אופן הטיפול תלוי בגורם לבעיה. לדוגמה, זיהומים פטרייתיים מטופלים בדרך כלל עם תרופות נגד פטריות המוחדרות לתוך הנרתיק באמצעות קרם או ג'ל, וטיפול בקטריאלי עם כדורים או משחות אנטיביוטיות. מצב של טריכומונס מטופל בדרך כלל עם תרופות מסוג Metronidazole, או Flagy.
על מנת למנוע זיהומים בנרתיק אשר עלולים לגרום להפרשות חריגות, יש לבצע צעדים הכוללים ניקיון הנרתיק באמצעות שטיפה קבועה עם סבון עדין ומים חמים, אך לעולם לא עם סבונים ריחניים ומוצרי שטיפה נשיים.
בנוסף, יש להימנע מתרסיסים נשיים ואמבטיות קצף. לאחר השהייה בשירותים, יש להתנגב היטב וביסודיות על מנת למנוע חדירת חיידקים לנרתיק וגרימת מצב של זיהום. מומלץ ללבוש תחתוני כותנה ולהימנע מבגדים הדוקים מידי.
ראו גם:
מהם הגורמים לדם בשתן?