בלוטות יותרת הכליה ידועות גם בשמם בלוטות האדרנל, הינן זוג בלוטות השייכות למערכת האנוקרינית-הורמונאליות, הממוקמות מעל הכליות, אחת בכל צד.
באופן כללי, מבחינה פזיולוגית, תפקיד בלוטת האדרנל, הוא ויסות, איזון הורמונים ומערכות בגוף באופן כללי ובפרט הן מפרישות את ההורמונים:
- אדרנלין ונוראדרנלין, שחיוניים למערכת העצבים הסימפטית ומסייעים בתגובת הילחם או ברח ובמצבים נפשיים וגופניים שונים.
- אדרוגנים החיוניים לבלוטות המין.
- מינרלוקורטיקואידים, כגון: אלדוסטרון, החיוני לכליות.
- גלוקוקורטיקואידים, כגון: קורטיזול, והורמונים חיוניים לתפקוד איברים ופעולות גוף רבות.
מהם הגורמים להפרעות בבלוטת יותרת הכליה?
להלן מספר דוגמאות של מחלות, הפרעות ותסמונות העלולות לגרום בין היתר להפרעות בתפקוד בלוטת יותרת הכליה.
- תסמונת קושינג
- מחלת אדיסון
- תסמונת MEN
- סרטן בבלוטת יותרת הכליה
- תת-פעילות בלוטת יותרת הכליה (היפואדרנליזם)
- גידולים שפירים, כגון: פאוכרומוציטומה
- היפרפלזיה מולדת של יותרת הכליה
- אי הפרשה מספקת של קורטיזול ואלדוסטרון. הפרשת האנדרוגנים מוגברת.
חשוב לציין, כי הגורמים הללו, ברוב המקרים, מביאים ליתר או לתת פעילות של בלוטת יותרת הכליה.
מהם התסמינים של הפרעות בבלוטת יותרת הכליה?
באופן כללי, לכל מחלה או תסמונת יש את התסמינים המאפיינים אותה, להלן מספר תסמינים שכיחים:
- תת פעילות בלוטת יותרת הכליה (היפואדרנליזם) – לחץ דם נמוך, סחרחורת, חולשה, דיכאון, איבוד משקל, כאבי שרירים ועוד.
- מחלת אדיסון – גורמת לתת פעילות בלוטת יותרת הכליה ותסמיניה כוללים: היפונתרמיה, אשלגן גבוה, חוסר תיאבון, לחץ דם נמוך, הקאות ועוד.
- תסמונת קושינג – השמנת יתר, צוואר באפלו, אקנה, שיעור יתר, סימני מתיחה בעיקר בבטן, עור אדמומי ושברירי, חולשת שרירים, נטייה מוגברת לזיהומים, בצקות, יתר לחץ דם, הפרעות בווסת, הפרעות רגשיות וקוגניטיביות ועוד.
- היפרפלזיה מולדת של יותרת הכליה – גורמת ליתר פעילות בלטות יותר הכליה ותסמינה דומים לתסמיני תסמונת קושינג ומחלות אחרות הגורמות ליתר פעילות.
- תסמונת MEN – מאופיינת במספר סוגים אשר מופיעים כגידולים שונים הנמצאים באיברים שונים ובין היתר גם בבלוטת יותרת הכליה, תסמונת גנטית אשר עלולה לגרום גם לתופעות של יתר וגם לתופעות של תת פעילות בלוטת יותרת הכליה.
כיצד מאבחנים הפרעות בבלוטת יותרת הכליה?
בכל הפרעות בבלוטת יותרת הכליה, האבחון נעשה על ידי תסמינים, היסטוריה משפחתית ואישית, תשאול על מחלות רקע, גנטיקה, לקיחת תרופות שונות (כגון: סטרואידים אשר עלולים לגרום להפרעות תפקוד בלוטת יותרת הכליה).
כמו כן, בדיקות מעבדה למדידת ערכי קורטיזול, בדיקות רמת ACTH, ומדידת הורמונים נוספים השייכים לבלוטה. במקרים של חשד לגידולים, יהיה צורך בביופסיה ובבדיקות הדמיה שונות, כגון: CT, MRI וכדומה.
כיצד מטפלים בהפרעות בבלוטת יותרת הכליה?
לכל הפרעה של בלוטת יותרת הכליה טיפול המתאים לאדם, גילו, המחלה והגורם הראשי. באופן כללי, ההפרעות בבלוטת יותרת הכליה מחולקות להפרעות הגורמות לתת פעילות והפרעות הגורמות ליתר פעילות.
בהפרעות הגורמות לתת פעילות בלוטת יותרת הכליה, לרוב מטפלים בטיפול תרופתי בכדי להשלים את ההורמון החסר בגוף, לדוגמא תרופת הידרוקורטיזון ופרדינזון, תרופה מדמה הורמון חסר אלדסטרון.
בהפרעות הגורמות ליתר פעילות בלוטת יותרת הכליה, יש צורך למצוא את הגורם האחראי להפרעה – באם זה גידול, תרופות וכדומה, ולטפל בגורם הראשי ובתסמינים שיצר בגוף האדם, המאפיינים יתר פעילות בלוטת אדרנל.
במקרים של גידולים שונים באם שפירים או ממאירים, יהיה לעיתים קרובות צורך בניתוח להסרת הגידול, טיפולים כימותרפיים, טיפולי הקרנות וטיפולים הורמונאליים. במקרה של מחלות גנטיות, לרוב הטיפול יהיה תסמיני.