העדר ביוץ מהווה נכון להיום את הגורם המרכזי לאי פריון בנשים, כאשר בכארבעים אחוז מהנשים הסובלות מאי פריון, ניתן לאבחן העדר ביוץ. הביוץ הוא התהליך שבו יוצאת ביצית בשלה מהשחלה, כאשר בנקבות בני האדם (התהליך מתרחש בנקבות של יצורים המתרבים ברביה זוויגית בלבד) הביוץ מתרחש באופן ממוצע אחת לעשרים ושמונה ימים.
לאחר הביוץ, הביצית נודדת לכיוון החצוצרה שבה היא תוכל לעבור (במקרה שבו ישנם תאי זרע בחצוצרה) הפריה על ידי תא זרע, כשלאחר המעבר בחצוצרה, ממשיכה הביצית את דרכה ומגיעה לרחם.
אם הביצית עברה הפריה, היא תיצמד לקיר הרחם ואם היא לא עברה הפריה, היא תיפלט החוצה מן הגוף יחד עם כמות מסוימת של דם ושאריות רקמה בתהליך הנקרא וסת. כל בעיה בתהליך הביוץ יכולה לגרום לאי פוריות בנשים.
מה הם הגורמים להעדר ביוץ?
ההפרעה ההורמונלית השכיחה ביותר בנשים הנמצאות בגיל הפריון היא תסמונת השחלות הפוליציסטיות (בין ארבעה לשבעה אחוז). התסמונת נובעת כתוצאה מתפקוד לא תקין של השחלה, הבא לידי ביטוי בהעדר ביוץ או בביוץ לא סדיר.
ישנן הפרעות הורמונליות נוספות שיכולות לבוא לידי ביטוי בהעדר ביוץ כמו לדוגמה תת פעילות של בלוטת יותרת התריס או פעילות יתר של בלוטת יותרת התריס. בעיות אלו יכולות להיות למשל תוצאה של מחלת גרייבס (פעילות יתר), של מחלת השימוטו (תת פעילות) ועוד.
בעיה הורמונלית נוספת יכולה לבוא לידי ביטוי בייצור עודף ובלתי פרופורציונלי לצורכי הגוף של הורמון הנקרא פרולקטין. מצב זה נקרא היפרפרולקטינמיה ולרוב הוא מתרחש על רקע גידול בבלוטת ההיפופיזה, ממנה הוא מופרש.
מעבר לכך, כל ירידה בתפקוד השחלתי יכולה להוביל להעדר ביוץ, כשבין הגורמים לירידה בתפקוד השחלתי ניתן למצוא ניתוחי שחלה קודמים, גידולי שחלה ממאירים או שפירים, הקרנות לאגן, כימותרפיה, אנדומטריוזיס ועוד.
מה הם התסמינים של העדר ביוץ?
התסמינים של העדר ביוץ משתנים בהתאם לגורם שהוביל להתפתחות הבעיה. כך לדוגמה אם מדובר בהפרשה עודפת של פרולקטין על רקע גידול בבלוטת יותרת המוח, הרי שבנוסף להעדר הביוץ, במקרים מסוימים ייתכן שתסבול המטופלת גם מכאבי ראש והפרעות בשדה הראיה.
לעומת זאת, אם מדובר בהעדר ביוץ על רקע תת פעילות של בלוטת התריס, ייתכנו תסמינים אחרים הכוללים עצירות, עייפות, קול נמוך, תנועה איטית והשמנה. תסמונת השחלות הפוליציסטיות באה בנוסף לידי ביטוי בשיעור יתר, יתר לחץ דם, אקנה, הפרעות בשומני הדם ועוד. אחד התסמינים המובילים נשים הסובלות מהעדר ביוץ לפנות לרופא הנשים שלהן לבירור הוא כמובן חוסר היכולת להיכנס להריון על רקע בעיות הפריון.
כיצד מאבחנים היעדר ביוץ?
ישנו מגוון רחב של בדיקות המשמשות לאבחון של אי פוריות, המשמשות גם כן מטבע הדברים לאבחון של העדר ביוץ או שלילת גורמים אחרים שהיו יכולים לגרום לאי פוריות. במסגרת תהליך האבחון יש לזהות את הגורם המרכזי להעדר הביוץ שכן כפי שציינו, מדובר במצב שיכול לנבוע כתוצאה ממגוון גורמים רחב. כך לדוגמה באמצעות בדיקה לפרוסקופית שבה מחדירים ציוד אופטי דרך חתך זעיר בטבור לתוך האגן, ניתן לסקור את איברי האגן ולאבחן לצורך העניין ציסטות שחלתיות, אנדומטריוזיס או שרירנים.
אבחון של גידול בבלוטת יותרת המוח מחייב ביצוע של בדיקות הדמיה דוגמת MRI או CT ואילו שינויים בפעילות בלוטת התריס ניתן לזהות באמצעות בדיקות דם המאפשרות לבדוק את ריכוז הורמוני הבלוטה בדם.
כיצד מטפלים בהעדר ביוץ?
מאחר וישנם גורמים רבים להעדר ביוץ, הרי שישנן גם דרכי טיפול רבות, כאשר לכל גורם דרכי הטיפול שלו. אחת התרופות המרכזיות שנעשה בה שימוש לטיפול בהפרעות ביוץ נקראת איקקלומין (שם גנרי: קלומיפן ציטרט). התרופה ניטלת באופן פומי בצורת טבליות לבליעה ומשפיעה על הפרשת ההורמונים המתניעים את תהליך הביוץ. התרופה ניתנת הן לנשים עם מיעוט ביוצים והן לנשים עם העדר ביוץ. תרופות נוספות שמטרתן לעודד ביוץ הן מנוגון, מנופיור, הומגון, מטרודין, אוביטרל, פרגניל, כוריגון ופרגונל.
כמובן שאם קיימת בעיה ראשונית ידועה הניתנת לטיפול, הרי שמומלץ להתמקד בה. כך לדוגמה במקרים רבים הפחתת משקל בשיעור של אפילו פחות מעשרה אחוז תגרום להתחלת ביוץ באופן סדיר בנשים שבהן העדר הביוץ הוא תוצר של השמנת יתר.