דימום במהלך הריון

דימום נרתיקי במהלך הריון יכול להיות בחלק מן המקרים, בעיקר בשבועות הראשונים להריון, תופעה נורמאלית אשר אינה מצביעה על בעיה כלשהי בהתפתחות ההריון.

למרות השכיחות הגבוהה, כל דימום במהלך הריון דורש בדיקת רופא לצורך שלילת בעיות חמורות יותר.

הגורמים לדימומים נרתיקיים – משתנים בהתאם לשלבי ההריון

בחלקו הראשון של הריון

דימום כתוצאה מהשתרשות העובר ברירית הרחם – מצב זה לרוב מתרחש בשבועות הראשונים להריון (בין שבוע 4 לשבוע 6). לרוב הדימום מועט ביותר וניתן להגדירו ככתמי דם חומים. ההכתה אינה מלווה בתסמינים נוספים כגון התכווצויות רחם וכאב.

מצב זה הינו נורמאלי ואינו מצביע על בעיה כלשהי בהתפתחות ההריון. לרוב הדימום הקל יחלוף לאחר מספר ימים. במקרים מסוימים עולה החשד כי הגורם לדימום הוא מחסור קל בהורמון הפרוגסטרון, הגורם לגדילה של רירית הרחם, לכן לעיתים ימליץ רופא הנשים על מתן זריקות פרוגסטרון למשך מספר שבועות.

במהלך ההריון ולכל אורכו

לעיתים ישנם דימומים בשלבים מתקדמים של ההריון. מאמץ יתר – נשים מסוימות עלולות לסבול מדמם קל לאחר פעילות גופנית מאומצת מדי. במצבים אלו, מומלץ להאט את הקצב ולנוח למשך מספר ימים. בעיה זו עלולה להתרחש גם לאחר קיום יחסי מין אינטנסיבים הגורמים לגודש בכלי הדם המרובים הנמצאים בנרתיק ובצוואר הרחם.

הפלות – כ- 15%  מן ההריונות מסתיימים בהפלות (לרוב במהלך השליש הראשון להריון).

• דימום כתוצאה מהפלה יכול להתבטא במספר דרכים, במצבים כאלה הדרך היחידה לדעת תהיה ביצוע בדיקת הריון אשר תראה על ערכים גבוהים של הורמון ה-HCG.
• הפלה נדחית –  מתרחשת לאחר שנצפה דופק עוברי
• מוות עוברי – הפלה אשר מתרחשת בשליש השני או השלישי של ההריון.

הסיבות להפלות מרובות וכוללות הפרעות כרומוזומליות בעובר, זיהומים במהלך ההריון, מרכיבים סביבתיים (שימוש באלכוהול וסמים) הפרעות בקרישיות הדם באם ועוד, לכן כאשר ההפלות חוזרות, מומלץ יהיה לבצע בדיקות לבירור הבעיה. לרוב דימום כתוצאה מהפלה טבעית הינו חזק למדי ומלווה בהתכווצויות רחם כואבות ותחושת סחרחורת.

הריון מחוץ לרחם

הריון חוץ רחמי – מצב בו העובר אינו משתרש ברירית הרחם, אלא בחצוצרה או במקרים נדירים אף בחלל האגן. לאור העובדה כי אספקת הדם איננה "אידיאלית" לעובר הנמצא מחוץ לחלל הרחם, ההריון אינו מתפתח , רירית הרחם נפרדת ודימום נרתיקי מתרחש. בנוסף לכך, המצב עלול להסתבך ולגרום לדימום פנימי באזור ההריון זאת מאחר וכלי הדם באזור אינם "מותאמים" לגדילת העובר. במרבית המקרים ילווה הדימום בכאבי בטן חד צדדיים.

דימום מהשיליה

שיליית פתח (placenta previa) –  השיליה מורכבת ממספר רב של כלי דם ואחראית על שחלוף החומרים בין האם לעובר. בחלק מן ההריונות משתרשת השיליה בסמוך או על צוואר הרחם, במקום על הקיר העליון הקדמי או האחורי של הרחם.

במרבית המקרים מצב זה נפתר בצורה עצמונית והשיליה "עולה" למיקום גבוה יותר עד שבוע 15, אך בהריונות מסוימים הבעיה אינה חולפת ולכן הסיכון לדימומים מהשילייה גבוה. הריונות אלו נחשבים להריונות בסיכון, הדורשים שמירת הריון ולידה בניתוח קיסרי. הדימומים משילית פתח יכולים להיות מרובים אך לרוב אינם מלווים בכאבים.

היפרדות שיליה מוקדמת  – מצב בו השיליה נפרדת מקיר הרחם, לפני לידת העובר. הסיכון לבעיה חמורה זו עולה בהריונות בהם סובלת האישה מרעלת הריון, עישון או לאחר חבלה לאזור הבטן. לרוב המצב יחל בצורה חדה והדימומים ילוו בכאבי בטן חזקים. בהתאם לחומרת המצב , יתכן הצורך בלידת חירום בכדי למנוע סיבוכים באם ובעובר.

לידה מוקדמת -לקראת סוף ההריון

לידה מוקדמת – עלולה להתחיל בדימום נרתיקי אשר יכול להיות מלווה בצירי לידה. בהתאם למצב האם, העובר ושבוע ההריון, תתקבל ההחלטה לגבי המשך הטיפול, יתכן והוולד יהיה פג.