באמצעות ההורמונים אותם היא מייצרת, בלוטת התריס משפיעה כמעט על כל תהליכי חילוף החומרים בגוף האישה. הפרעות בלוטת תריס עשויות לנוע בין בלוטה מוגדלת קטנה שאינה מזיקה ואינה מצריכה טיפול, ועד לסרטן מסכן חיים.
הבעיות הנפוצות ביותר כרוכות בייצור שאינו תקין של הורמוני בלוטת התריס. למרות שהתופעות עשויות להיות לא נעימות או לא נוחות, רוב בעיות בלוטת התריס ניתנות היטב לטיפול, אם מאבחנים אותן בזמן ומקבלים טיפול נאות.
מה גורם לבעיות בבלוטת תריס מוגדלת?
כל סוגי היתר של בלוטת התריס נובעות מעודף הורמונים, אך המצב עשוי להתרחש במספר אופנים:
מחלת גרייבס – הפקת עודף הורמון בלוטת התריס.
התפתחות אדמונות רעילות – גושים המתפתחים בבלוטת התריס מתחילים להפריש הורמונים ומפרים את האיזון הכימי של הגוף. מספר אדמונות עשויות להכיל גושים אלו.
דלקת בלוטת התריס – גורמת ל"דליפת" הורמונים עודפים, וכתוצאה מכך נוצר מצב יתר זמני הנמשך מספר שבועות או מספר חודשים.
תקלות יותרת המוח או גידולים סרטניים בבלוטת התריס – למרות שזה נדיר, פעילות יתר של בלוטת התריס עשויה להתפתח אף כתוצאה מגורמים אלו.
בלוטת תריס מוגדלת שאינה מטופלת במשך תקופה ארוכה, עלולה להוביל לתרדמת, מצב נדיר אך קטלני הדורש טיפול הורמונאלי מיידי.
מה שכל אישה צריכה לדעת לגבי התסמינים
כשבלוטת התריס מפרישה הורמונים רבים מדי, תפקודי הגוף מואצים. תסמינים מוקדמים של בלוטת תריס מוגדלת עשויים לכלול:
- עייפות והפרעות שינה
- ירידה במשקל
- חוסר סובלנות לחום
- תנועות מעיים תכופות
- רעידות
- שיער יבש או נושר
- בעיות זיכרון
- עצבנות, אי שקט ודיכאון
- רמות כולסטרול גבוהות
- מראה מוגדל של בלוטת התריס.
מחלות בלוטת התריס עשויות להיות קשות לאבחון
ראשית יש לאבחן נכון את המצב ולקבל את הטיפול המתאים. בדיקת דם חיונית לקביעה מדויקת לגבי תפקוד בלוטת התריס. למרות שבדיקת דם פשוטה קובעת בקלות כמה הורמון בלוטת התריס נוכח בדם, לעיתים קרובות רופאים אינם טורחים לבדוק את רמות בלוטת התריס, היות ותסמיני הבעיה עשויים לחקות תסמינים של מצבים רבים אחרים.
נשים עלולות לסבול ממגוון מחלות העשויות לגרום לעייפות או נשירת שיער, אך אם הרופא בודק את רמות ההורמונים על מנת לקבוע את האבחנה, ניתן להבדיל בין בעיית בלוטת תריס מוגדלת לבין בעיות אחרות. מה שמחמיר את המצב הוא שרופאים אינם מסכימים תמיד לגבי האופן בו יש לקרוא תוצאות בדיקת דם הקשורות לבלוטת התריס.
קביעת אבחנה מדויקת
כדי לקבוע אבחנה מוצקה לחשד בבלוטת תריס מוגדלת, הרופא ממשש, או מרגיש את בלוטת התריס, ומחפש גושים או גידולים בבלוטת התריס, אשר עשויים לעתים רחוקות ביותר להוות סימן לסרטן בלוטת התריס.
בנוסף לבדיקת דם, הרופא עשוי להזמין גם בדיקת אולטרסאונד של בלוטת התריס לאיתור חריגות. רק לאחר שהוא מבצע בדיקה מלאה, הוא יכול לקבוע את האבחנה ולכתוב את תוכנית הטיפול.
טיפול בבלוטת תריס מוגדלת
הטיפול כולל "צריבת" בלוטת התריס עם גלולת יוד רדיואקטיבי חד פעמית או תרופה המותאמת אישית בהתאם לחומרת התסמינים וההיסטוריה הרפואית של האישה. טיפול קרינה יכול לטפל בבעיה כשהורמון בלוטת התריס מיוצר בעודף.
גישת טיפול זו כרוכה במרשם תירוקסין, חומר סינטטי המספק לבלוטת התריס את ההורמונים הדרושים, ונחשב אף לטיפול היפותירואידיזם ראשוני.
אם אישה חושדת בבעיות בתפקוד בלוטת התריס, עליה להתייעץ עם הרופא לגבי טיפול ראשוני להערכת התסמינים וקבלת בדיקות דם. אם היא מתקרבת לגיל המעבר, חשוב במיוחד לאבחן את מצב בלוטת התריס עם הופעת התסמינים.