אל וסת הוא מונח שמתאר שלושה מצבים עיקריים להלן:
- אוליגומנוריאה – הופעה של פחות מתשעה מחזורים במהלך שנה אחת.
- מצב שבו כתוצאה מגורם מסוים המחזור החודשי לא התחיל.
- מצב שבו נפסק המחזור כתוצאה מגורמים שונים לאחר שהיה סדיר.
נהוג להבחין בין שני סוגים מרכזיים של אל וסת:
- אל וסת ראשוני – מצב שבו למרות שהופיעו סימני מין משניים בנערה, עדיין לא התחיל אצלה המחזור החודשי עד גיל חמש עשרה או מצב שבו לא הופיעו סימני מין משניים ולא הופיע המחזור החודשי עד גיל שלוש עשרה.
- אל וסת שניוני – מצב שבו ישנה הפסקה של המחזור החודשי של האישה, לאחר שבמשך תקופה של לפחות חצי שנה המחזור היה סדיר.
מה הם הגורמים לאל וסת?
ישנו מגוון רחב ביותר של גורמים שיכולים לגרום לאל וסת כשבין היתר מדובר על הגורמים הבאים:
- שינויים חדים במשקל, לחץ נפשי ותת תזונה יכולים לגרום לבעיות בהפרשה של GnRH מההיפותלמוס. GnRH הוא הורמון המופרש מההיפותלמוס ונספג בבלוטת יותר המוח. בתגובה לספיגת ההורמון, מפרישה הבלוטה את הגונדטרופונים LH ו- FSH לזרם הדם.
- הפגיעה בהפרשה התקינה של ה- GnRH יכולה גם להיות תוצאה של יתר פרולקטין בדם. במחצית מהנשים שסובלות מתופעה זו המקור להפרעה הוא התפתחות לא מבוקרת של תאים בבלוטת ההיפופיזה (אדנומה).
- נשים הסובלות מתסמונת הנקראת Mayer rokitansky kuster hauser עלולות לסבול מאל וסת ראשוני, שכן נשים אלו באות לעולם ללא חצוצרות, ללא רחם וללא נרתיק שלם. בדרך כלל הלוקות בתסמונת זו סובלות ממומים שונים במערכת השתן לרבות מערכת שתן כפולה, היעדר כליה אחת ועוד.
- גרידה לאחר הפלה יכולה לגרום להידבקויות בחלל הרחם וכתוצאה מכך להפסקת המחזור החודשי.
- באופן טבעי המחזור מפסיק באופן הדרגתי במהלך גיל המעבר וכמובן שגם באופן חד במהלך ההיריון.
- ברבע מהסובלות מתסמונת השחלה הפוליציסטית המחזור מפסיק באופן מוחלט, אך לרוב תסמונת השחלה הפוליציסטית מובילה למצב של אוליגומנוריאה.
- אי ספיקת שחלות יכולה לגרום לאל וסת גם כן. מצב זה יכול להיות תוצאה של הרס השחלות כתוצאה מטיפולים אונקולוגיים, תסמונת טרנר, תסמונת האיקס השביר ועוד.
מה הם התסמינים של אל וסת?
התסמינים של אל וסת משתנים בהתאם למקור הספציפי להופעתו. בין היתר יכולים להתלוות לאל וסת תסמינים מגוונים כמו למשל רזון קיצוני, השמנה, שיעור יתר, מומים אנטומיים, פיגור שכלי ועוד.
כיצד מאבחנים אל וסת?
אל וסת מאבחנים על ידי דיווח עצמי, אך במהלך האבחון חשוב לא פחות להתחקות אחר הגורמים לאל וסת. הבדיקה שמשמשת לקביעת האבחנה נקראת מבחן פרוגסטין. הבדיקה מתבססת על מתן של פרוגסטרון חיצוני במשך חמישה ימים רצופים.
במידה והשחלות של הנבדקת מייצרות אסטרוגן, הרי שאמור להתחיל דימום, אך כאשר לא מופיע דימום, ניתן להסיק כי השחלות לא מייצרות אסטרוגן. במידה והשחלות מייצרות אסטרוגן ניתן לבדוק את רמת ה- FSH בדמה של הנבדקת. במידה והרמה של ה- FSH מתחת לארבעים, ככל הנראה הגורם לאל וסת הוא אי ספיקה שחלתית.
כמובן שבמהלך תהליך האבחון יש לתשאל את הנבדקת בנוגע לכלל גורמי הסיכון הקיימים לרבות גרידות שעברה בעבר, תרופות שהיא עושה בהן שימוש, מצבה הנפשי ועוד.
כיצד מטפלים באל וסת?
הטיפול באל וסת משתנה בהתאם למקור שלו. במקרים מסוימים ניתן יהיה לפתור את האל וסת באמצעות עלייה במשקל בלבד, אך במקרים אחרים לא ניתן יהיה לפתור אותו כלל. לכן, חשוב להתעכב על תהליך האבחון עד לבירור הגורם הוודאי לאל וסת.