תת משקל הוא מונח המתייחס למצב שבו המשקל של האדם נחשב כנמוך מדי לגילו ולמינו. ההגדרה של תת משקל מבוססת על ה- BMI של הנבדק, כלומר על מדד מסת הגוף שלו. את ה- BMI מחשבים על ידי חלוקת משקלו של האדם (בקילוגרמים) בגובהו בריבוע (במטרים בשנייה).
האבחנה של תת משקל מתקבלת כאשר ה- של הנבדק נמוך משמונה עשרה וחצי (קילוגרם למטר בשנייה). יש לציין כי עבור קשישים, ילדים ותינוקות, ישנם ערכים שונים.
מה הם הגורמים לתת משקל?
הגורם השכיח ביותר לתת משקל הוא תת תזונה, שנובעת ממחסור במזון, המגיעה עד לחמישים אחוז בחלקים מסוימים של יבשת אפריקה הממוקמים מדרום לסהרה ובחלקים מסוימים בדרום אסיה. עם זאת, גם כאשר המזון נמצא בשפע כמו במדינות העולם המערבי, עדיין יכול להתפתח מצב של תת משקל. כך לדוגמה אנורקסיה נרבוזה היא הפרעה פסיכיאטרית שיכולה לגרום לירידה משמעותית מאוד בצריכת המזון ולאובדן משקל עד כדי תת משקל על רקע דימוי גוף מעוות וסירוב לשמור על משקל תקין.
לצד הפרעות פסיכיאטריות נוספות כמו חרדה למשל, שגורמות לתת משקל, ישנן גם מחלות פיזיות שעלולות להוביל לאובדן של מסת גוף עד כדי תת משקל כמו לדוגמה סרטן, סוכרת נעורים, מחלות מעי דלקתיות, איידס ועוד.
באופן עקרוני תת משקל נובע כתוצאה משלושה גורמים מרכזיים להלן:
- ירידה בצריכת המזון – על רקע בעיות שיניים, כאבים במערכת העיכול, קושי בהשגת מזון, בעיה פסיכיאטרית ועוד.
- עלייה בדרישות האנרגטיות של הגוף – על רקע פעילות גופנית מוגזמת, מחלות שונות דוגמת פרקינסון, התפתחות מואצת, פעילות יתר של בלוטת התריס ועוד.
- בעיות ספיגה – הכוונה היא לבעיות שגורמות למצב שבו למרות שהמטופל צורך מספיק מזון, הרי שחלק ניכר מהמזון לא נספג בצורה תקינה במערכת העיכול. דוגמה טובה למחלה שגורמת לבעיות ספיגה היא מחלת קרוהן, המאופיינת בדלקת במערכת העיכול.
מה הם התסמינים של תת משקל?
תת משקל יכול לבוא לידי ביטוי במגוון רחב של תסמינים. בין היתר תת משקל יכול לגרום להיחלשות של מערכת החיסון וכתוצאה מכך להעלות את הסיכון לזיהומים ולהעלות את תדירות ושכיחות הזיהומים. בנשים מצב זה עלול לגרום להפסקת הווסת ובמקרים הקיצוניים תיתכן צמיחה של פלומת שיער על פני הגוף.
תת משקל עלול גם כן לגרום לנשירת שיער הראש, התפתחות של אנמיה, הידלדלות של שרירים וחולשת שרירים, עייפות מוגברת, ירידה בלחץ הדם, האטה בקצב הלב, יובש עורי, אי סבילות לקור, כיחלון, הידלדלות של העצמות בגיל צעיר ועוד.
כיצד מאבחנים תת משקל?
אבחון של תת משקל נחשב לפשוט יחסית, שכן כל מה שצריך למדוד כדי לאבחן מצב של תת משקל זה את גובהו של הנבדק ואת משקלו. עם זאת, כשמדובר באבחון תת משקל, הכוונה היא לאבחון הגורמים שהובילו להתפתחות הבעיה ולא לעצם קיום הבעיה.
לצורך כך, יש בראש ובראשונה ליטול אנמנזה רפואית ותזונתית ומלאה ולברר האם התרחשו לאחרונה שינויים מסוימים באורח חייו של המטופל, במצב רוחו, בהרגלי האכילה שלו, בהרגלי היציאות שלו ועוד.
לאחר הבירור הראשוני, ניתן יהיה לאסוף מספיק נתונים שיאפשרו להחליט אילו בדיקות יש לבצע על מנת להתקדם בתהליך האבחנתי. בין היתר ייתכן כי יבוצעו בדיקות דם לשלילת מצבי דלקת כרוניים או פעילות יתר של בלוטת התריס, בדיקות הורמונליות בדגש על הורמון גדילה והורמוני המין, בדיקה פסיכיאטרית לשלילת דיכאון או הפרעה פסיכיאטרית אחרת ועוד.
כיצד מטפלים בתת משקל?
הטיפול בתת משקל משתנה בהתאם לגורם שהוביל להתפתחות הבעיה. כך לדוגמה אם מדובר בנערה הסובלת מאנורקסיה נרבוזה, הטיפול יתבצע במסגרת רב מקצועית ולפיכך יכלול טיפול תזונתי, טיפול משפחתי, טיפול פסיכיאטרי, טיפול פסיכולוגי ועוד. תת משקל שהתפתח על רקע בעיה ראשונית דוגמת מחלה אונקולוגית או מחלה דלקתית במערכת העיכול, יצריך התחלת טיפול במחלה הראשונית במקביל להעשרת התזונה במרכיבי מזון דחוסים אנרגטית.
באופן כללי מטרת הטיפול נחלקת לשני רבדים: טיפול בבעיה הראשונית שגרמה לתת משקל במקביל למניעת ההידרדרות התזונתית והשגת עלייה במשקל ללא קשר לבעיה הראשונית. הסיבה לכך נעוצה בעובדה שלעתים הטיפול בבעיה הראשונית יכול להימשך זמן רב ולכן יש לטפל בבעיית המשקל במקביל באופן עצמאי.