היפוכלורידיה נוצרת כתוצאה מייצור מופחת מידי של חומצות קיבה, אשר נקראות חומצות הידרוכלורידיות. הידרוכלורידיה אינה מצב נדיר והיא נפוצה בעיקר אצל אנשים מעל גיל 50, אם כי, לא רק.
יחד עם זאת, היא איננה מוכרת וכלל הציבור אינו מודע לקיומה, אך תופעה זו עלולה לגרום לתופעות משנה רבות, כגון: מחלות קיבה כרוניות, אסתמה, כיבי קיבה, אקזמה, צליאק, אלרגיה ואי סבילות למזונות מסוימים, התפתחות של חיידקים מזיקים בקיבה ועוד.
מיצי הקיבה אחראים, בין היתר על פירוק המזון, בעיקר החלבונים. חוסר במיצי הקיבה עלול ליצור חוסר פירוק של אותם החלבונים וגם חוסר ספיגה של ויטמינים חיוניים כגון סידן, ברזל, ויטמין A , ויטמין E וויטמין 12-B. כך שבמקרה של הידרוכלורידיה, התזונה יכולה להיות מאוזנת וטובה לכאורה, אך עדיין יהיה חוסר בוויטמינים אלו.
מחלות שנגרמות עקב תת חומציות הקיבה
נשירת שיער, טרשת נפוצה, אסטמה, אקזמה, תופעות אוטואימוניות שונות ומרובות, צהבת, צליאק, אוסטיאופורוזיס– בשל אי ספיגת הסידן בגוף, סרטן הקיבה, מחלת אדיסון, מחלות הקשורות בכיס המרה, סוכרת, אלרגיות ואי סבילות למזונות מסויימים, אקנה ועוד.
סיבות לתת חומציות הקיבה
- מצב של היפותאירודיזם – תת פעילות של בלוטת התריס, הגורמת להאטה של כל מערכות הגוף, כולל מערכות העיכול.
- שימוש קבוע ותכוף במוצרים נוגדי צרבת כגון מאלוקס, טאמס וכדומה.
- לאחר שלשולים והקאות ממושכים ורבים.
- מתח נפשי מתמיד בו הגוף מתעל את רוב האנרגיה וזרימת הדם לרגליים, מתוך מנגנון הישרדותי של מוכנות לפעולה, כך שפחות מכך מופנה אל העיכול.
- שתייה מופרזת של אלכוהול.
- חוסר של אבץ בגוף, אשר הינו חלק בלתי נפרד מהחומצה ההידרוכלורית, ומכיוון שחוסר שכזה. מוריד את תפוקת החומצה ההידרוכלורית בגוף, כך יורדת גם ספיגת האבץ בגוף ונוצר מעגל אינסופי.
- ריבוי של חיידקי קיבה – לרבות חיידק ההליקובטור פלורי, אשר חי בקיבה באופן מבוקר, אך לעתים מגביר קצב התרבותו ופוגע בקיבה עד למצב של תת חומציות ואפילו כיב קיבה.
עצם הימצאותו המרובה של חיידק זה, מונעת יצור תקין של החומצה ההידרו כלורית, והנה עוד מעגל קסמים.
תת חומציות הקיבה – תסמינים
- גזים, שיהוקים ותחושת נפיחות ואי נוחות מיד לאחר האוכל, לרבות לאחר אכילת חלבונים.
- ריח רע מהפה באופן קבוע.
- עצירות או שלשולים וכאבי בטן מרובים.
- הופעת שאריות מזון שלא עוכל בעת הטלת הצואה.
- בחילות ואף הקאות.
- גרד בפי הטבעת (שאינו מצביע באופן מוחלט דווקא על תת חומציות, אלא כסימפטום אחד מיני רבים).
- חוסר בספיגת וויטמינים וברזל.
- חזרה של דלקות מעיים, אולקוס ופטריות שונות.
- הגברת התיאבון ואכילה מוגברת, בשל אי ספיגת המזון כראוי.
טיפול
רוב הטיפול שקיים בעבור תת חומציות הקיבה הוא טבעי ונטורופתי.
נטילת תוספי מזון
- אנזימי עיכול וחומצה הידרוכלורית באופן פרטני. כמו גם את התרופה היסטדין, שהיא למעשה חומצה אמינית, המסייעת לסדירות פעולות המעיים ומעלה את ייצור החומציות בקיבה.
- נטילת ויטמין C ממקור חומצי, כמו גם כף חומץ, רצוי חומץ תפוחים עם האוכל.
- פרוביוטיקה ואצידופילוס – אשר מעודדים צמיחת חיידקים חיוביים בקיבה ובמעיים
- חליטות תה מצמחים שונים טריים כמו הנענע, המרווה, פרחי הבבונג, שמיר ואפילו פפאיה. ההמלצה היא על עד שלוש כוסות חליטה ביום בתום כל ארוחה גדולה.
טיפול נטורופתי משלים
- הורדה במידת המתח היומיומי- הרפיות, נטילת צמחים מרגיעים טבעיים, בעיקר בסמיכות למועד הארוחה ואימוץ טכניקות רגיעה שונות.
- חלוקה של הארוחות לארוחות קלות יותר, המורכבות ממרכיבי אוכל קלים לעיכול.
- התאמה של טיפול בצמחי מרפא, בעיקר מרים כמו לענה, אשר מזרזים את ייצור החומצה ההידרוכלורית.
- הפסקה של נטילת סותרי חומצה, באם נלקחו קודם לכן.