מחלת ריפלוקס, הקרויה בשפה המקצועית 'מחלת החזר וושטי', היא מצב שבו התוכן הנוזלי של הקיבה מקיא אל תוך הוושט ועלול לגרום נזק לרירית הוושט.
הנוזל מכיל בדרך כלל חומצה ופפסין (אנזים המתחיל את עיכול החלבונים בקיבה) שמיוצרים באמצעות הקיבה. נוזל ריפלוקס עלול להכיל אף מרה המגיעה אל הקיבה מהתריסרין (החלק הראשון של המעי הדק שמתחבר אל הקיבה). פפסין ומרה עלולים לפצוע את הוושט.
כאשר ריפלוקס (חומצת הקיבה) נוגעת ברירית הוושט, היא גורמת לתחושת צריבה בחזה או בגרון. צרבת היא תופעה נפוצה אך לא כל אדם הסובל מצרבת, סובל בהכרח מריפלוקס. צרבת המתרחשת למעלה מפעמיים בשבוע, יכולה להיחשב לריפלוקס, ובסופו של דבר להוביל לבעיות בריאותיות חמורות יותר.
כל אדם, ובמיוחד תינוקות, ילדים ונשים בהריון, עלולים לסבול מריפלוקס.
ריפלוקס אצל ילדים
מחקרים מוכיחים כי מחלה זו שכיחה בקרב תינוקות וילדים. הם עלולים לסבול מהקאות חוזרות ונשנות, שיעול ובעיות נשימה. מערכת העיכול אצל ילדים אינה בשלה ואצלם זהו הגורם העיקרי למחלה.
רוב התינוקות מפתחים ריפלוקס לפני גיל שנה. יש להתייעץ עם רופא הילדים, אם הבעיה מתרחשת באופן קבוע וגורמת לאי נוחות. הרופא עשוי להמליץ על שיטות פשוטות להימנעות מהמחלה, כמו גיהוק מספר פעמים במהלך ההאכלה, או הצבת התינוק בתנוחה זקופה במשך חצי שעה לאחר ההאכלה.
בקרב ילדים מבוגרים יותר הרופא ימליץ על דרכי מניעה כגון הימנעות ממשקאות מוגזים המכילים קפאין, הימנעות משוקולד ומוצרי מנטה, שום ובצל מאכלים חריפים המכילים רוטב עגבניות כגון ספגטי, רוטב צ'ילי ופיצות, מזונות חומציים כגון תפוזים ועגבניות, ומזונות מטוגנים ושומניים.
גם הימנעות ממזון במהלך שלוש שעות לפני השינה עשויה לסייע להקלה בתסמינים. הרופא עשוי, למשל, להמליץ לילד לישון עם ראש מורם. אם שינויים אלו אינם מסייעים, הרופא ירשום תרופה. במקרים נדירים, יזדקק הילד לניתוח.
ריפלוקס אצל נשים בהריון
חלק מהנשים בהריון סובלות מרוב התסמינים של מחלת ריפלוקס, ובמיוחד מהצרבת, בשלב כלשהו במהלך ההיריון. תסמינים אלו עלולים לפרוץ בכל עת במהלך ההיריון ולעיתים קרובות עלולים להחמיר עם התקדמותו.
צרבת היא תסמין שכיח במהלך ההיריון בשל ההורמונים הגורמים להאטה במערכת העיכול. גם השרירים האחראים על הובלת המזון במורד הוושט, נעים לאט יותר במהלך ההיריון. בנוסף, ככל שהרחם גדלה, היא מכבידה על הבטן ולעיתים גורמת לחומצה בקיבה המתפשטת אל הוושט.
הטיפול לנשים הרות הסובלות מריפלוקס, זהה לטיפול בקרב אנשים אחרים הסובלים מהמחלה, תוך התמקדות עיקרית בשינויים באורח החיים ובתרופות ללא מרשם.
מה גורם לריפלוקס?
הגורמים למחלה זו מורכבים, ומספר גורמים שונים עלולים להוות טריגרים בקרב אנשים שונים או אפילו אצל אותו אדם בזמנים שונים. מספר קטן של חולים עם ריפלוקס מייצרים כמויות גדולות וחריגות של חומצה, אך תופעה זו נדירה ואינה מכריעה ברוב המכריע של החולים.
הגורמים שתורמים לריפלוקס הם מומים בוושט התחתון, בקע בסרעפת, התכווצויות שאינן תקינות בוושט, וריקון איטי או ממושך של הקיבה.
אצל נשים, גורמים נוספים עלולים להיות אחראים לפיתוח המחלה והם כוללים צריכת אלכוהול, עודף משקל, הריון ועישון.
מהם התסמינים של ריפלוקס?
התסמינים הם תחושת צרבת וחומצתיות קשים. חלק מהאנשים סובלים מריפלוקס ללא צרבת, אך אצלם התסמינים הם כאבי חזה, צרידות בוקר או קשיים בבליעה.
תסמינים נוספים הם הקאה ובחילות. החולים עלולים לחוש כאילו אוכל תקוע בגרונם, או לסבול מתחושת חנק. מחלה זו עלולה אף לגרום לשיעול יבש וריח רע מהפה.
כיצד ניתן לאבחן ריפלוקס?
הרופא מבצע מגוון בדיקות והערכת התסמינים על מנת לאבחן ולהעריך חולים הסובלים מריפלוקס. השיטה הרגילה לאבחן את המחלה היא באמצעות התסמינים, ובמיוחד עם הצרבת האופיינית.
על מנת לאשר את האבחנה, רופאים רושמים לעיתים קרובות טיפול תרופתי על מנת לדכא את ייצור החמוצה בקיבה. אם הצרבת פוחתת במידה ניכרת, מאושרת האבחנה לריפלוקס. זוהי גישת אבחון המבוססת על תגובת התסמינים לטיפול.
כיצד ניתן לטפל בריפלוקס?
אם אדם סובל מצרבת או מתסמינים אחרים של המחלה במשך תקופה קבועה, עליו להיבדק אצל רופא פנימי או גסטרולוג. בהתאם לחומרת התסמינים, המחלה עלולה להיות כרוכה בשינויים בסגנון החיים, בטיפול תרופתי או בניתוח.
השינויים בסגנון החיים יכללו הפסקת עישון, הימנעות מאלכוהול, ירידה במשקל, הקפדה על ארוחות קטנות, ולבישת בגדים רפויים. בקרב ילדים ותינוקות השינויים יכללו הימנעות משכיבה במשך שלוש שעות לאחר הארוחה, הגבהת ראש המיטה לגובה של עד שמונה סנטימטרים באמצעות הצבת תומכי עץ מתחת לעמודי המיטה. הגבהה באמצעות כריות נוספות בלבד לא תסייע.
טיפול תרופתי
הרופא עשוי להמליץ על תרופות נוגדות חומצה אותן ניתן לרכוש ללא מרשם, או תרופות המפסיקות את ייצור החומצה או מסייעות לשרירי הבטן.
תרופות נוגדות חומצה. כגון אלקה זלצר, מאלוקס ותרופה נגד צרבת הן בדרך כלל התרופות הראשונות המומלצות על מנת להקל על הצרבת והתסמינים האחרים של ריפלוקס. תרופות זמינות אחרות המכילות שילובים של שלושה מלחי מגנזיום בסיסי, סידן ואלומיניום הידרוקסיד, מנטרלים את החומצה בקיבה.
יחד עם זאת, תרופות אלו עלולות לגרום לתופעות לוואי. מלח מגנזיון עלול לגרום לשלשול, ומלחי אלומיניום עלולים לגרום לעצירות. מלחי אלומיניום ומגנזיום משולבים לעיתים קרובות במוצר אחד על מנת לאזן את ההשפעות.
נוגדי חומצה כגון קלציום קרבונט, טאמס ואלקה עשויים לשמש אף כמקור משלים לסידן, אך הם עלולים לגרום לעצירות.