קוצר נשימה בנשים

קוצר נשימה, היא תסמין שכיח, אשר לעתים קרובות מתרחש במהלך פעילות גופנית או בעת מאמץ.

קוצר נשימה כרוני יכול להשפיע באופן משמעותי על איכות החיים ולהגביל את התפקוד היומי וביצוע מטלות שונות.

קוצר נשימה מתייחס למצבים רפואיים רבים ולכן עשוי להיות קשה לאבחון. פעילות גופנית וזיהום בדרכי הנשימה מלווים פעמים רבות בהתקפי קוצר נשימה. קוצר נשימה כרוני, כולל קוצר נשימה המתרחש באופן קבוע בכל פעילות גופנית, התקף הנמשך לאחר טיפול ראשוני, או קוצר נשימה בלתי חולף.

לאחר אבחון הבעיה, המטופל יופנה לרופא מומחה העוסק בתחום בעיות קוצר הנשימה לצורך אבחון מקור הבעיה.

גורמים לקוצר נשימה

קוצר נשימה יכול להיגרם כתוצאה מהגורמים הבאים: בעת התקף אסטמה, מחלות לב,  ברונכיטיס כרוני, מחלת ריאות חסימתית כרונית (COPD), אי ספיקת לב, תפקוד דיאסטולי בלתי תקין, בצקת, דלקת ריאות, בצקת ריאות, פיברוזיס ריאתי, יתר לחץ דם ריאתי ותפקוד לקוי של חדרי הלב.

נשים הריוניות רבות חוות קוצר נשימה בשלב מסויים בתקופת ההריון. סיבה ראשונה לכך היא התרחבות שריר הרחם ודחיפתו לעבר הבטן. התרחבותו גורמת לדחיפת הריאות, דבר המצמצם את מרחב האוויר המשמש לחילוף חמצן.

סיבה נוספת ומשמעותית יותר להתפתחות קוצר נשימה היא הורמון הפרוגסטרון, אשר ריכוזו גדל במהלך ההריון. רמות פרוגסטרון גבוהים יכולים לגרום לנשים בהריון לנשום מהירות. העלייה בפרוגסטרון מתחילה בשלב מוקדם בהריון, וקוצר הנשימה הינו גורם מפתיעה.

אמנם קוצר נשימה יכול להדאיג נשים רבות, במרבית המקרים הוא אינו מזיק וחל בשל שינויים נורמלים בעת ההריון. עם זאת, חשוב להיבדק אצל רופא כדי לשלול מצבים פתולוגיים אחרים.

תסחיף ריאתי הינו גורם נוסף לקוצר נשימה. נשים הנוטלות גלולות למניעת הריון נמצאות בסיכון מוגבר להיווצרות קרישי דם. כמו כן, מטופלות לאחר ניתוח ואישפוז, נשים בעלות גורמי סיכון משפחתיים וכאלה המרבות בישיבה, נמצאות בסיכון אף הן.

קרישי הדם עשויים להיסחף עם זרם הדם אל עבר הריאות לגרום לחסימה ולקוצר נשימה. מצב זה הינו מצב חירום.

מהם התסמינים?

קוצר נשימה מתואר בדרכים שונות על ידי מטופלים שונים. יש נשים הטוענות כי חשות "רעב" לאוויר ואחרות טוענות כי הן מרגישות כי אינן יכולות לנשום עמוק מספיק.

קוצר נשימה יכול להיות אירוע חולף או לחילופין מאובחן לעיתים כאירוע כרוני. חשוב לתאר במדויק את התחושות כי תיאורים אלה עשויים לרמז על הבעיה האפשרית.

שיטות איבחון

האבחון נעשה לאחר בדיקה פיזיקלית, פירוט התסמינים והאזנה ללב ולריאות המטופלת. קיימות בדיקות אשר מסייעות לאיבחון קוצר הנשימה:

• בדיקת דם – המטוקריט
• בדיקת BNP- הבוחנת את נוכחות הנוזלים בתוך הריאות
• צילום רנטגן של בית החזה המחפש אחר דלקת ריאות, או צלקות
• א.ק.ג הבוחן את פעילות שריר הלב, אשר יכול לשלול התקף לב.
• ספירומטריה המודדת את כמות האוויר הנכנסת לריאות ובוחנת את יכולת הריאה להשתמש ביעילות באוויר ולהתרוקן. בדיקה זו יכולה להצביע על נוכחות אסטמה או אמפיזמה.
• אוקסימטרי הינו מבחן המודד את כמות החמצן בדם.

כל הבדיקות עשויות לאתר בעיה פתולוגית הגורמת לקוצר נשימה בנשים.

כיצד מטפלים בקוצר נשימה?

הטיפול המתאים ייבחר על ידי הרופא. ברגע בו האבחנה והגורם ידועים, ניתן לטפל בבעיה באופן פרטני. הטיפול כולל טיפול תרופתי להפחתת התסמינים. בחלק מהמקרים, ניתוח יכול לשמש כפתרון לטיפול בגורמים של קוצר נשימה.

סיכונים

קוצר נשימה יכול לגרום לעילפון, וכתוצאה מכך לפגיעה בעת נפילה, בנוסף, קוצר נשימה מוביל לעייפות קיצונית, חוסר תפקוד ומוות.