סטרס בהיריון יכול להוביל להפרעת אישיות אצל הילד

היריון הוא מצב פיזי ונפשי שונה מהרגיל. ישנן תופעות כמו בחילות, חשקים בלתי מוסברים, לא תמיד הגיוניים וכמעט בלתי רצוניים שמתעוררים. מעבר לכך ישנן בדיקות רבות שכל אחת מהן מעוררת לחץ במידה כזאת או אחרת.

על פי מחקר שפורסם בכתב העת הבריטי לפסיכיאטריה, ללחץ שחווה האישה בהיריון, לאו דווקא לחץ קיצוני או מאוד ממושך יכול לגרום להפרעות אישיות אצל הילד עם התבגרותו, כך שנשימות עמוקות, מנוחה, דמיון מודרך או מדיטציה לא נועדו רק להקל נכון לאותו רגע אלא יכולות להשפיע לא מעט על העתיד, של הילד וגם של הוריו.

מהי הפרעות אישיות?

לפני שנפרט על המחקר עצמו ומה הממצאים שלו, מהי בכלל הפרעת אישיות? האם כל תכונה מעצבנת אצל אדם מוגדרת בתור הפרעה? אז לא כל תכונה שהייתם רוצים שלא תהיה בכם או באנשים הקרובים מוגדרת כהפרעה. הפרעת אישיות היא מצב קיצוני של תכונה מסוימת כמו חרדתיות, נרקסיזם, התנהגות אנטי חברתית. התכונה מוגדרת כהפרעה כאשר, ממש כשמה, היא כבר מפריעה להתנהלות תקינה של החיים. אצל בעלי הפרעת אישיות יש סיכוי גבוה יותר שהדברים לא יעצרו באותה הפרעה אלא יתדרדרו לדיכאון, שימוש בסמים או אלכוהול ועוד. כמובן שלהופעתה של הפרעת אישיות יש מגוון רחב של גורמים כמו גנטיקה, חינוך, השפעה סביבתית.

כיצד נערך המחקר?

מחקר זה הוא מחקר אורך אשר התנהל בפינלנד ובדק 3600 נשים הרות שהתינוקות שלהן נולדו בשנים 1975-6. אותן נשים ענו מדי חודש על שאלות הנוגעות למצבן הנפשי ורמת הלחץ בה הן נתונות. את רמת הלחץ הן היו צריכות לדרג בין בכלל לא לחוצה עד לחוצה מאוד. נמצא שמידת הלחץ משמעותית. עוברים שאימן נמצאה בסטרס גבוה רוב ההיריון היו בסיכון גבוה מעל פי 9 לפתח הפרעת אישיות ביחס לכאלה שאימן לא היתה בלחץ רוב הזמן. תינוקות שאימן היתה לחוצה חלק מהזמן היו בסיכון של פי 4. לאחר 30 שנה נבדקו ילדיהן של אותן נשים. נמצא שארבעים מתוכם סבלו מהפרעת אישיות חמורה שאף דרשה אשפוז.

כיצד משפיע לחץ האם על התפתחות הפרעת האישיות בילדיהן?

המחקר שנעשה בפינלנד אמנם מאשש את ההשערה שיש קשר בין מידת הלחץ למידת הסיכון להתפתחות הפרעת אישיות אך אינו מצביע על הסיבה לכך. האם מדובר על משהו פיזיולוגי שקורה לעובר? האם הסיבה היא שאישה שהיתה לחוצה בהיריון גם תגדל את ילדיה בצורה לחוצה יותר? מחקר אחר שנעשה בארה"ב ב- 2018 שופך אור על הדברים. טכניקה חדשנית של סריקות מוח אפשרה לעקוב אחר ההתפתחות המוחית אצל העוברים. נמצא שהסטרס משפיע על אופן היווצרות החיבורים במוח והדבר בעל משמעות להתפתחות הפרעות אישיות. עם זאת, כמובן שישנה השפעה רבה על אופן גידול הילד ועל הדברים שיחווה במהלך גדילתו. עדיין, סטרס אצל האם הוא גורם סיכון ראשוני שמעמיד את הילד ברמת סיכון גבוהה יותר כבר עם הגיעו לעולם ומציב אותו בנקודת פתיחה טובה פחות להתמודדות עם החיים והאתגרים שהם מציבים.

כיצד, אפוא, מפחיתים את רמות הלחץ במהלך ההיריון?

אם עד כה נשים חשבו שכדאי להפחית את רמת הלחץ בהיריון בעיקר למען עצמן, מחקר זה מראה שמדובר על השקעה לטווח ארוך. חשוב להקדיש זמן לפעולות מרגיעות. מנוחה, אכילה נכונה ובריאה ונשימות עמוקות הן דרכים שאפקטיביות לכולן. מעבר לכך, כל אחת יכולה לבחור את הדרכים שלה: עיסוק בתחביב כמו יצירה ואמנות, פעילות גופנית (אבל לקחת בחשבון שאת בהיריון ולא להגזים), והכי חשוב: יש לך סיבה אמיתית לקחת חופשה על אי אקזוטי. למרימי הגבה תוכלי תמיד לספר על המחקר…