מדינת ישראל נחשבת לאחת המדינות המובילות בביצוע הפריות מבחנה. הכמיהה לילד ולמשפחה היא ערך חזק ועמוק בתרבות הישראלית. בעקבות הביקוש הגבוה, כך גם רפואת הפריון הישראלית היא מהמתקדמות והמפותחות בעולם.
אלא שמחקרים מראים כי טיפולי פוריות, ובעיקר הפריות מבחנה אינם נטולי סיכונים. מסתבר כי מספר התינוקות הנולדים עם מומים ובעיות בריאות גבוה במידה ניכרת בקרב תינוקות הנולדים בהפריות מבחנה מאשר בקרב תינוקות הנולדים בדרך "טבעית".
מאילו מומים ובעיות עלולים לסבול תינוקות אשר נולדו בהפריית מבחנה?
מחקרים רבים נערכו בשנים האחרונות במטרה לבדוק האם הפריות מבחנה הן בעלות סיכון גבוה יותר ללידת תינוקות הסובלים ממומים. מעבר לאישוש שאכן לידות לאחר הפריות מבחנה הן לידות בסיכון גבוה, נבדק מהן הבעיות מהן סובלים תינוקות הנולדים בדרך זו.
הבעיות כוללות:
- אוטיזם – תינוקות שנולדו לאחר הפריות מבחנה סבלו מאוטיזם באחוזים ניכרים בהרבה לעומת תינוקות שנולדו בשיטה הרגילה.
- סרטן – תינוקות אלה נטו באחוזים גבוהים בהרבה מתינוקות שנולדו באופן טבעי לפתח מחלות סרטן של גיל הילדות. בין סוגי הסרטן שנמצאו: סרטן הדם, וגידולים סרטניים במערכת העצבים המרכזית.
- מומים נדירים: נמצא כי אחוז התינוקות הנולדים עם מומים עמוקים ונדירים בין תינוקות אלה גבוה פי כמה לעומת תינוקות שנולדים בהפריה טבעית.
- נטייה גבוהה יותר למחלות ואשפוזים – סקר שנערך בקרב ילדים שנוצרו בהפריה גילה כי ילדים אלה נוטים לחלות לעתים קרובות יותר ומתאשפזים בבתי חולים במידה רבה יותר מאשר ילדים שהופרו בדרך הטבעית.
הערכות החוקרים
לחוקרים יש כמה השערות לגבי הסיכון המוגבר ללידת תינוקות ומומים לאחר הפריה.
1 . החומרים המוחדרים לגוף האם לפני ההפריה: יש התולים את הסיבה למומים אצל תינוקות אלה בחומרים הכימיים וההורמונאליים המוחדרים לגוף האם במנות גדושות לפני ביצוע ההפריה. יתכן וחומרים אלה,מעבר להגברת הפוריות, כוללים מרכיבים המגדילים את הסיכון למומים.
2 . תנאי מעבדה: השערה נוספת היא כי תנאי המעבדה בהם בעצם נוצרים העוברים אינם אידיאליים כמו התנאים הטבעיים ברחם, ולכן חלק מהעוברים נפגעים בתהליך ההפריה המעבדתי.
3 . סיבות שאינן קשורות בהפריה עצמה, אלא בחוסר הפוריות של ההורים: זוגות הורים מגיעים להפריה מלאכותית לאחר שעברו תקופה ארוכה של ניסיונות להרות אשר כשלו. אחת ההערכות היא שלא סתם זוגות הורים אלה אינם מצליחים להרות, אלא שאי יכולתם של הורים אלה להרות נובעת מבעיות גופניות שהם סובלים מהן ללא ידיעתם. הטבע "מודע" לבעיות אלה ויודע שהן עלולות להביא ללידת תינוקות פגועים ולכן מסנן בדרך טבעית לידתם של תינוקות פגועים על ידי אי פריון.
אחוז המומים המולדים על פי טיפולי פוריות
למרות הממצא העקבי כי לידות לאחר טיפולי פריון הן בעלות סיכון גבוה יותר למומים מולדים, נמצא כי שיטות הטיפול שונות גם ברמת הסיכון ללידת תינוקות עם מומים וכי ישנן שיטות בעלות סיכון גבוה יותר משיטות אחרות. למשל:
- טיפול בשיטת IVF (השיטה הקלאסית של גירוי השחלות ליצירת מספר רב יותר של ביציות, שאיבת הביציות, הפריית הביציות בזרע האב והחדרתן בחזרה לגוף האם) נמצא כבעל סיכון של 7.2% ללידת תינוקות עם מומים.
- טיפול בשיטת ICSI (החדרת זרע לציטופלזמה של הביצית) נמצא כבעל הסיכון הגבוה ביותר ליצירת מומים: 9.9%.
עוברים שהוקפאו היו בסיכון פחות יותר מעוברים שלא הוקפאו. ההשערה היא כי בקרב עוברים שהוקפאו, עוברים חלשים עם נטייה למומים לא שרדו את ההקפאה, ולכן נולדו בדרך זו יותר תינוקות בריאים.
המלצות הרופאים להורים החווים קשיים להיכנס להריון היא לא למהר לבצע טיפולי פוריות, לערוך את כל הבדיקות ולנסות לתת לטבע לעשות את שלו. במידה ועוברים טיפולים, מומלץ להיות במעקב רפואי צמוד על מנת לאבחן התפתחות של מומים בשלבים מוקדמים של ההיריון.