לכל בני האדם יש ליחה או בשמה הידוע כיח. הליחה לרוב גורמת לאסוציאציות שליליות, גורמת לתחושת גועל ודחייה. אך צריך לדעת כי הליחה מסייעת באבחון מחלות רבות וצבעיה השונים, יכולים להוות סימן אזהרה להיווצרות מחלות קשות.
הליחה מוגדרת כריר נוזלי המעורבב עם רוק וברובה מופרשת ממערכת הנשימה, הכוללת גם את מערות האף.
הליחה מורכבת ממים, גלוקופרוטניים, אימיונוגלובין, שומנים ומרכיבים נוספים. שינוי מרכיבי הליחה תלוי במזג אוויר וגם בתורשה ובתפקוד המערכת החיסונית. הצבע השונה של הליחה, גם כן תלוי מרכיבי הליחה, מזג אוויר ומחלות רקע.
ליחה ומרה
במאה ה5 לפני הספירה, קלאודיוס גלנוס, פיתח תיאוריה רפואית, לפיה קיימות ארבע ליחות. הוא קרא לליחה מרה.
- מרה צהובה- מרה
- מרה שחורה
- מרה אדומה- דם
- מרה לבנה- ריר
התיאוריה גורסת, כי כאשר יש חוסר או עודף באחת מהליחות-מרות, האדם יהיה חולה. העודף ואו החוסר נוצר לדבריו מגורמים חיצונים.
עד המאה ה-18, דבקו רופאים ומרפאים רבים בתיאוריה זו ועל פיה ניסו לרפא את האדם החולה. תיאוריה זו התפתחה גם לכיוונים פסיכולוגים המכוונים לנפש האדם ופותחה יותר בארצות המזרח ובסין ועד יום, הרפואה הסינית מאבחנת ומטפלת בעקבות תיאוריה זו.
מה המשמעות של צבעי הליחה?
כיום, בעולם המודרני והמערבי, ידוע כי ליחה יכולה להיות גם אצל אדם בריא, צבעה לרוב יהיה שקוף או מעט לבן, ליחה מסוג זה אינה מהווה סכנה או סימן למחלה והיא בדרך כלל נספגת בגוף האדם.
אך צבעי ליחה שונים משקוף עד קצת לבן, יכולות להוות תמרור אזהרה להתפתחות מחלות בגוף.
- ליחה בצבע אדום – בעצם הינה ליחה מהולה בדם. במרבית המקרים יכולה להוות סימן למחלת סרטן הריאות או למחלת שחפת.
- ליחה בצבע ירוק – צבע הירוק מהווה סימן לכך שבגוף ככל הנראה מתחולל זיהום.
- ליחה בצבע ירוק-חום – עלולה להיות סימן לכך שהאדם סובל מדלקת ריאות.
- ליחה בצבע צהוב – גם כן יכולה להיות סימן לכך שבגוף מתחולל זיהום.
- ליחה בצבע חום בלבד – נמצאת בשכיחות גבוה אצל אנשים מעשנים.
חשוב לציין, כי אין בצבע הליחה בלבד בכדי לאבחן מחלה אצל האדם, יש צורך בבדיקות שונות בכדי לאבחן מחלה, אך צבע הליחה יכולה להוות סימן לכך.
ליחה כסימפטום של מחלות
הליחה יכולה להיות תסמין של מחלות כגון:
- דלקות
- זיהומים
- מחלת שפעת
- אבצסים
- עישון
- מחלות ריאות, כגון: דלקת ריאות, שחפת, אסטמה, מחלות ריאה כרוניות חסימתיות COPD
- סימן למחלת סרטן במערכת הנשימה
- זיהום אוויר
- איידס
תסמינים נלווים לליחה
כאמור הליחהכיח הינה פיזיולוגית או פתולוגית. כאשר הליחה הינה פתולוגית היא לרוב גורמת לתסמינים כגון:
- שיעול
- צרידות
- הצטברות ליחה העלולה לחסום מעט דרכי נשימה
- ריח לא נעים
- ליחה צמיגית
- הפחתת חוש הטעם לעיתים
כיצד מטפלים בליחה?
בכדי לטפל בליחה פתולוגית, יש צורך קודם כל לזהות מהו הגורם הראשי, שבגללו התפתחה הליחה. ולכן צבע הליחה יכול לתת כיוון באבחון. לדוגמא: בליחה ממקור מזהם, יש צורך לטפל במקור המזהם באמצעות תרופות שונות, כגון: אנטיביוטיקה ובכך לסייע בהקטנת והעלמת הליחה הפתולוגית.
קיימות גם תרופות מכייחות, אשר מסייעות בהוצאת הליחה שהצטברה. תרופות אלו מפחיתות את צמיגיות הליחה ומפחיתות את כמות הליחהכיח. תרופות אלו מסייעות ביצירת שיעול פרודוקטיבי ועקב כך באמצעות השיעול יהיה ניתן להוציא החוצה את הליחה שעלולה להצטבר עקב הדלקתזיהום או מחלה.
ליחה שלעצמה אינה מהווה סכנה לאדם, אך חשוב לזהות ולאבחן מהו הגורם שגרם להיווצרות הליחה. לדוגמא: ליחה אדומה השכיחה בשחפת ובדלקת ריאות, חייבת לקבל התייחסות ומענה רפואי בשל אופי המחלות הקשה והמסוכן.