טרשת נפוצה, ובאנגלית – Multiple Sclerosis, היא מחלה של מערכת העצבים המרכזית. שמה ניתן לה כיוון שהיא מאופיינת בנגעים טרשתיים (צלקתיים) הנפוצים במוח ובחוט השדרה, ולא בשל שכיחותה באוכלוסיה.
למעשה, טרשת נפוצה אינה מאד נפוצה – שכיחותה עומדת על 2150 חולים למאה אלף איש. בארץ ישנם 3000-5000 חולים בטרשת נפוצה.
טרשת נפוצה פוגעת יותר בנשים מאשר בגברים. סימניה הראשונים מופיעים לרוב בגילאי עשרים עד ארבעים, אך לעתים המחלה מאובחנת גם לפני או אחרי גילאים אלה.
מאפייני טרשת נפוצה
מערכת העצבים התקינה מורכבת מתאי עצב שלהם שלוחות ארוכות המובילות מסרים חשמליים. שלוחות אלו מצופות חומר שומני הנקרא מיאלין, ותפקידו לבודד את המסרים החשמליים, ולהאיץ את העברתם.
טרשת נפוצה מאופיינת בפגיעה במיאלין המקיף את שלוחות העצב. הפגיעה במיאלין גורמת לפגיעה במהירות ההולכה של המסרים החשמליים, כאשר לעתים המסרים הללו כלל לא מגיעים ליעדם, או שאינם מגיעים בצורה שלמה.
במקרים אחרים, בשל החוסר בבידוד יעיל, המסרים החשמליים קופצים משלוחה עצבית אחת לשכנה, ויוצרים מסרים עצביים "שקריים".
הפגיעה במיאלין היא ברובה התקפית – נגעים של פגיעה במיאלין (נגעים טרשתיים) נוצרים ומחלימים לסירוגין. הזמן הלוקח להחלמה, כמו גם מרווח הזמן שבין התקף אחד למשנהו – משתנה בין חולה לחולה.
הנגעים עשויים להופיע בכל מקום במוח ובחוט השדרה, כאשר המיקום משתנה בין התקף להתקף, אך גם יכול להופיע פעמיים באותו המקום. סימני המחלה תלויים במקום בו נוצר הנגע: נגע בעצב הראיה יגרום לראיה מטושטשת, בעוד נגע בחוט השדרה עשוי לגרום חולשה של השרירים או אובדן שליטה על סוגרים.
יש לציין כי לעתים ריפוי הנגעים אינו שלם, וצלקת קבועה נוצרת. במקרה זה תסמיני ההתקף לא יחלפו במלואם, ופגיעה קבועה בתפקוד עשויה להווצר.
הגורמים למחלת טרשת נפוצה
כיצד נוצרת פגיעה זו במיאלין? כיום ידוע כי הגורם היוצר את הפגיעה היא הפעלה של המערכת החיסונית באופן חריג כנגד מולקולות שונות במיאלין.
סיבת ההפעלה של המערכת החיסונית דווקא בחולי טרשת נפוצה אינה ברורה דיה, אם כי מספר תיאוריות מנסות להציע פתרון לחידה: קרובי משפחה של חולי טרשת נפוצה מדרגה ראשונה נמצאים בסיכון מוגבר ללקות במחלה – 1-3%, וסיכון גבוה עוד יותר נמצא בקרב תאומים זהים.
למרות שטרשת נפוצה אינה נחשבת מחלה תורשתית, עובדה זו מצביעה על קשר גנטי כלשהו.
תיאוריות נוספות מצביעות על קשרים מסויימים בין זיהומים נגיפיים להווצרות המחלה, אם כי קשר סיבתי טרם נמצא.
תסמינים וסימנים של טרשת נפוצה
טרשת נפוצה נקראת לעתים "החקיינית הגדולה", בשל יכולתה לחקות מחלות רבות. התקפים שונים של המחלה, גם באותו מטופל, יכולים להשתנות באופיים, במשכם, ובעוצמתם. גם מרווח הזמן שבין התקף להתקף עשוי להשתנות, בין ימים לשנים. מידע מקיף על אבחון טרשת נפוצה תוכלו למצוא באתר multiplesclerosis.org.il
התסמינים של המחלה הם עצביים בעיקרם:
- טשטוש ראיה עד עוורון חלקי, זמני או קבוע.
- חולשת שרירים חולפת. פגיעה קבועה עשויה להביא לנכות.
- שינויים בתחושה, הנעים בין היעדר תחושה, לתחושת עקצוצים, זרמים, דקירות ולעתים כאב.
- פגיעה במערכת העיכול ובשליטה על סוגרים.
- פגיעה בתפקוד המיני, אין אונות.
טיפול תרופתי בטרשת
רוב הטיפולים התרופתיים לטרשת נפוצה מתמקדים בנסיון לעכב את פעילות היתר של מערכת החיסון. כך למשל בטאפרון, רביף ואוונקס.
תרופה נוספת היא קופקסון, משמשת כמטרה חיצונית לתקיפה ובכך מונעת ממערכת החיסון לתקוף את המיאלין.
שתי התרופות האחרונות המאושרות לשימוש הן מיטוקסנטרון וטיסברי, המשמשות לרוב בשלבים מאוחרים יותר של המחלה.
כל התרופות הקיימות כיום לטרשת נפוצה נמצאו כמפחיתות את תדירות התקפי המחלה, וכדוחות את התפתחותה של נכות קבועה.
מחלות נוספות הקשורות למערכת העצבים הינן: מחלת ALS, ניוון שרירים, פוליו ועוד.