חירשות היא לקות שפוגעת ביכולת לשמוע קולות וצלילים. החירשות יכולה להיות חלקית או מלאה ולהופיע בשתי האוזניים או רק באוזן אחת במקרים מסוימים בהתאם לגורם שהביא לקיומה.
החירשות יכולה לנבוע מליקוי עצבי שגורם לכך שההעברה של הצלילים לאחר שתורגמו לאותות חשמליים לא תתקיים (פגיעה בהעברת האותות מהאוזן הפנימית למוח), אך יכולה גם לנבוע כתוצאה מפגיעה בהולכה של הצלילים מהסביבה החיצונית לפנים האוזן.
השמיעה התקינה חיונית מאוד להתפתחות של הדיבור והשפה של הילד במקביל להתפתחות החברתית והרגשית שלו. באופן דומה השמיעה התקינה חיונית גם עבור מבוגרים. פגיעה בשמיעה מובילה בקרב מבוגרים למצב של בידוד חברתי ולירידה בכישורים הקוגניטיביים ולכן האבחון של הבעיה והטיפול בה חשוב מאוד בכל שכבות הגילאים.
מה הם הגורמים לחירשות?
כפי שציינו, מדובר על בעיה שיכולה לנבוע מליקוי עצבי או מליקוי הולכתי. בקרב מבוגרים הגורם השכיח ביותר לפגיעה בשמיעה נקרא פרסביאקוזיס. מדובר על מצב שבו בעקבות אובדן של תאי שערה שממוקמים באוזן הפנימית, מתרחשת פגיעה הדרגתית ביכולת השמיעה.
ההידרדרות מתחילה לרוב בין גיל ארבעים לחמישים ומחריפה במיוחד בין גיל שישים לשבעים. בקרב ילדים הסיבה השכיחה ביותר לבעיות שמיעה היא הימצאות לא טבעית של נוזלים בתוך האוזן התיכונה.
סיבות נוספות שיכולות להוביל לבעיות שמיעה הן חשיפה לרעשים חזקים באופן תדיר, שימוש בתרופות מסוימות שמסבות נזק לאוזן הפנימית (תרופות אנטיביוטיות בעיקר ששייכות למשפחת האמינוגליקוזידים אך גם תרופות משתנות מסוימות, תרופות כימותרפיות ותרופות אחרות נוגדות דלקת), מחלת מנייר, קרע או נקב בעור התוף ועוד.
חירשות על רקע גנטי
סיבה נוספת לחירשות היא מחלות גנטיות שהשכיחות שלהן היא 1:1000 בקרב ילדים. למעשה חרשות על רקע גנטי מהווה כשישים אחוז מכלל המקרים של החירשות בקרב ילדים נכון לכתיבת שורות אלה. במקרים מסוימים החירשות היא התסמין היחיד של המחלה, אך במקרים מסוימים היא רק תסמין אחד מני רבים.
החירשות שמופיעה על רקע גנטי יכולה להיות מלאה או חלקית, להופיע באוזן אחת או בשתיהן, להופיע בלידה או להתפתח במהלך שנות החיים המוקדמות. עד כה זוהו 16 מוטציות גנטיות באופן מדויק שקיומן מוביל לחירשות ושישים גנים שמוטציה בהם יכולה להביא למצב זה.
עם זאת, כיום ידועים למדע הרפואי כמאה גנים שונים שמוטציה בהם עלולה לגרום לחירשות. בישראל ישנם שלושה גנים עיקריים שפגיעה בהם יכולה לגרום לחירשות וביניהם קונקסין 26 וקונקסין 30 שבקרב האוכלוסייה בישראל נמצא בשכיחות של 30-40%.
בדיקות גנטיות לחירשות
במסגרת הבדיקות הגנטיות שמבוצעות בקרב זוגות שמעוניינים להיכנס להיריון נבדקות מוטציות רבות שיכולות להביא למחלות שחלק מהתסמינים שלהן כוללים חרשות. בין מחלות אלו ניתן למנות את המחלות הבאות: תסמונת usher, מחלת טיי זקס ומוטציה בגן TMC1.
מה הם התסמינים של חירשות וליקוי שמיעה?
בקרב תינוקות וילדים יש להיות ערים לתסמינים הבאים:
- בקרב תינוקות עד גיל חצי שנה יש לשים לב למצבים בהם התינוק לא נבהל כאשר נשמע רעש חזק באופן פתאומי כמו למשל טריקת דלת.
- בין גיל שישה חודשים לגיל שנה יש לשים לב למקרים בהם התינוק לא מפנה את הראש שלו כאשר קוראים לו ולמקרים בהם התינוק לא ממלמל.
- בין גיל שנה אחת לגיל שנתיים יש לשים לב למצבים בהם הפעוט לא מדבר או מפתח את כישורי השפה כמו שאר בני גילו.
- בקרב ילדים יש לשים לב למקרים בהם הילדים לא שומעים היטב את הנאמר להם ומבקשים לחזור על הדברים וכן למצבים בהם הילדים מגבירים מאוד את עוצמת הקול בטלוויזיה למשל.
כיצד מטפלים בחירשות?
הטיפול בחירשות משתנה בהתאם לפגיעה ולגורם לבעיה. כך למשל אם החירשות אינה מלאה ניתן להשתמש במכשירי שמיעה שמיועדים להגביר את עוצמת הצלילים שמגיעים לאוזן ובמידה והבעיה התעוררה על רקע של אובדן תאי חישה, ניתן במקרים מסוימים לטפל בה על ידי השתלה של שתל קוכליארי.
עם זאת, במידה ומדובר על פגיעה בעצב בשמיעה, נכון להיום אין טיפול יעיל לתופעה ועל החולים ללמוד לתקשר עם הסביבה על ידי לימוד של שפת הסימנים, קריאת שפתיים, כתיבה ועוד.
מקורות מידע:
machonarye.co.il – ירידה בשמיעה