מטבע הדברים, אין ספק ולו הקל שבקלים, שהתנזרות היא אמצעי המניעה היעיל ביותר שישנו. כי עם כל הכבוד לקונדומים, לגלולות למניעת היריון ואפילו להתקן התוך רחמי, אף לא אחד מאמצעי המניעה השונים, מספק הגנה של 100% מפני כניסה להריון. אז נכון, בשימוש מושכל ונכון, ישנם אמצעי מניעה שמסוגלים לספק הגנה כמעט מושלמת. אך למרות שמדובר בהגנה של קרוב 
ל-100%, תמיד ישנו סיכוי, גם אם זעיר, להיכנס להיריון. למעשה אפילו טיפולים רדיקליים המיועדים למנוע כניסה להיריון כמו ניתוח לקשירת צינוריות הזרע, לא מצליחים להעניק הגנה מושלמת. במאמר שלפניכם נפרט אודות מספר אמצעי מניעה פופולריים שונים ונרחיב אודות רמת היעילות שלהם.
עד כמה קונדום גברי נחשב לבטוח?
הקונדום הגברי הוא אמצעי מניעה מיוחד במינו. הסיבה לכך נעוצה בעובדה שמעבר להיותו אמצעי מניעה יעיל, מדובר גם באמצעי מניעה המגן מפני הידבקות במחלת מין. זוהי הסיבה בגינה נהוג לכנות יחסי מין המתקיימים בזמן שימוש בקונדום, יחסי מין מוגנים או מין בטוח. מעבר לכך, במשך תקופה ארוכה הקונדום שימש להגנה מפני מחלות מין באופן בלעדי.
כמו כן קונדום הוא בין אמצעי המניעה המוקדמים ביותר. למעשה התיעוד הראשון של אמצעי המניעה בכתב, מתוארך לשנת 1564 אם כי ישנן עדויות ארכאולוגיות לכך שכבר במצרים העתיקה נעשה שימוש בקונדומים. הקונדום בתצורה המודרנית שלו, בא לעולם רק בשנות ה-30 של המאה הקודמת. נכון להיום רוב הקונדומים עשויים מלטקס, אם כי בשל העובדה שישנם אנשים שרגישים ללטקס, יצרניות הקונדומים מציעות גם קונדומים המיוצרים מחומרים אחרים.
רמת ההגנה – בשימוש נכון, הקונדום מעניק הגנה של מעל ל-98%. עם זאת, רבים עושים שימוש לא נכון בקונדום ובכך פוגעים ביכולת ההגנה שלו. לאור זאת ההמלצה הטובה ביותר להגברת היעילות היא להשתמש בקונדום בנוסף לאמצעי מניעה אחרים כמו גלולות למניעת הריון ולא להסתמך על הקונדום באופן בלעדי.
ומה באשר לבטיחות של גלולות למניעת היריון?
בהשוואה לקונדום הגברי, גלולות למניעת הריון הן אמצעי מניעה חדש יחסית, שכן הן נכנסו לשימוש רק בשנות ה-60 של המאה ה-20. הגלולות מכילות הורמוני מין נשיים או אנלוגים סינטטיים שלהם ופועלות על ידי מניעת הביוץ. ברוב המקרים ההמלצה היא ליטול את הגלולות באופן יומיומי במשך תקופה של 21 ימים. בתום תקופה זו, מופיע הדימום ולאחריו יש לחזור וליטול את הגלולות. ישנה שורה ארוכה של התוויות נגד שחשוב להכיר לפני שמתחילים ליטול גלולות למניעת הריון כשבין היתר מדובר בנשים מעל גיל 35 הנוהגות לעשן, יתר לחץ דם, מחלת לב איסכמית, שחמת הכבד, סרטן השד או זאבת.
רמת ההגנה – כאשר משתמשים בהן בצורה נכונה, הגלולות מספקות הגנה של מעל ל-99%. עם זאת, שימוש לוקה בחסר, מפחית משמעותית את רמת ההגנה שמספקות הגלולות. הכוונה היא למשל לנטילה לא רציפה, הקאה לאחר נטילת הגלולה, נטילה יומיומית אך בזמנים שונים מדי יום (ההמלצה היא ליטול את הגלולה מדי יום בשעה קבועה) ועוד. כמו כן ישנן תרופות שונות שעשויות לפגוע ברמת היעילות של הגלולות (כשהן ניטלות במקביל), כמו סוגים שונים של אנטיביוטיקה וחומרים אנטי פטרייתיים שונים.
האם התקן תוך רחמי מספק בטחון מלא?
התקן תוך רחמי הוא אמצעי מניעה נשי המספק הגנה מפני כניסה להיריון במשך שלוש עד חמש שנים. ההתקן מוחדר על ידי רופא נשים לחלל הרחם ושם הוא עתיד להישאר במשך כל תקופת השימוש. עם זאת, ניתן בהחלט לשלוף אותו בקלות יחסית, בהתאם לצורך. ההתקן התוך רחמי נחשב לאמצעי המניעה היעיל ביותר בשוק ובניגוד לעבר, כיום גם נשים שלא חוו לידה ואפילו נערות, יכולות להשתמש בו ללא חשש.
להתקן התוך רחמי ישנם יתרונות רבים, שכן הוא מספק הגנה באופן קבוע והיעילות שלו לא תלויה בהתנהגות המשתמשת. כמו כן, למרות שההתקן מפריש הורמונים המונעים כניסה להיריון, הרי שהמינון שלהם נמוך יחסית בהשוואה לרמת ההורמונים שבגלולות ובנוסף, ההורמונים מופרשים באופן מקומי בלבד ולא חודרים למחזור הדם.
רמת ההגנה – ההתקן התוך רחמי מספק הגנה של יותר מ-99%. בנוסף יש לציין כי במקרה של קיום יחסי מין לא מוגנים, ניתן להשתמש בהתקן התוך רחמי למניעת כניסה להיריון בטווח של חמישה ימים מקיום היחסים. למרות שמדובר באמצעי ההגנה היעיל ביותר, ישנו עדיין סיכוי מזערי לתזוזה של ההתקן ולהיפלטות שלו מהרחם באופן ספונטני. במקרים אלו, הנחשבים לנדירים ביותר, ההגנה לא תהיה אופטימאלית.
מה ניתן לצפות מהדיאפרגמה?
דיאפרגמה היא אמצעי מניעה נשי בצורת כיפה דקה, המיוצר מסיליקון, שיש להחדיר לנרתיק לפני קיום היחסים ולהשאיר במקומו במשך מספר שעות לאחר המשגל. הדיאפרגמה באה לעולם בשנת 1842 ועד שנות ה-30 של המאה ה-20, הצליחה להפוך לאמצעי המניעה הפופולארי ביותר בארה"ב, הנמכר במרשם רופא. היום לעומת זאת, מעט מאוד נשים עושות שימוש בדיאפרגמה, בין היתר בשל עליית קרנן של הגלולות בשנות ה-60 ואילך. יש לציין כי בניגוד לגלולות, שלא מספקות הגנה כלשהי מפני הידבקות במחלות מין, הדיאפרגמה מספקת הגנה מפני מחלות כמו איידס, כלמידיה והרפס.
רמת ההגנה – בשימוש נכון, דיאפרגמה בשילוב קוטל זרע מספקת הגנה של 96-92 אחוזים בלבד.