בהתאם, המחקר הרפואי והתרופתי משקיע זמן ומשאבים רבים במציאת פתרונות לתסמינים היכולים להעיב על איכות החיים ועל בריאות האישה בגיל המעבר.
לאורך שנות פוריות האישה, מייצרת השחלה אסטרוגן, המופרש אל הדם ומשפיע על איברי הגוף השונים – מערכת הרביה, עצמות, עור, ועוד.
גיל המעבר מאופיין בהפסקת פעילות השחלה, ובירידה של רמות האסטרוגן בדם. חוסר זה באסטרוגן הוא האחראי העיקרי להתפתחות תסמיני גיל המעבר.
סוגי טיפול הורמונלי חלופי
בין הפתרונות הנפוצים והמוכרים: טיפול בעזרת גלולות לגיל המעבר.
טיפול זה ניתן לעתים קרובות כגלולות מכילות הורמונים, המותאמות לנשים בגיל המעבר. צורות מתן נוספות הן במדבקות או במשחות המשחררות את ההורמונים דרך העור.
בארץ ניתן למצוא גלולות המכילות אסטרוגן בלבד, דוגמת פרמריל או אסטרופם, ואף גלולות המכילות פרוגסטרון בלבד – ארגט, ביפסטון, או אוטרוגסטן, אותן ניתן ליטול בנפרד או כשילוב.
בארץ משווקות גם חפיסות המכילות אסטרוגן ופרוגסטרון משולבים מראש, דוגמת פרמריל פלוס, טריסקוונס, או קליוגסט.
השפעות טיפול הורמונלי חלופי
הטיפול ההורמונלי החלופי לגיל המעבר מונע ומטפל בתסמינים השונים של גיל המעבר. בטווח הקצר, הטיפול מעלים את גלי החום, ומשפר את מצב הרוח.
הטיפול החלופי גם משפר את היובש הנרתיקי, ומונע בכך דלקות חוזרות בדרכי השתן, וכאב בזמן קיום יחסי מין. מבחינות אלו השיפור באיכות החיים הוא מהיר ומשמעותי.
לטווח הארוך, לטיפול ההורמונלי החלופי היכולת להפחית דלדול עצם ואוסטאופורוזיס, ולכן להגן בפני שברים בחוליות ובמפרק הירך, הנפוצים בנשים לאחר גיל המעבר וגורמים פגיעה באיכות החיים ובניידות.
האסטרוגן אף מעלה את רמות ה-HDL, הכולסטרול הטוב, בדמן של נשים הנוטלות תחליפים הורמונליים.
למעשה, בשנות הפוריות רמות ה-HDL גבוהות באופן טבעי בנשים מאשר בגברים, דבר המגן עליהן מפני מחלות לב.
עם הופעת גיל המעבר והירידה ברמות האסטרוגן, יורדות גם רמות הכולסטרול הטוב, ושכיחות מחלות הלב עולה.
מכאן נובע שתחליף הורמונלי המכיל אסטרוגן עשוי להגן מפני מחלות לב וכלי דם.
שילוב של פרוגסטרון בגלולות לגיל המעבר מפחית מעט מיעילות האסטרוגן במניעת מחלות אלה, אך התוצאה הסופית היא עדיין הגנה מפני מחלות לב בכ-25%.
סכנות הטיפול ההורמונלי החלופי
- נשים רבות מפחדות מעליה בסיכון לסרטן השד תחת טיפול הורמונלי חלופי לגיל המעבר. עם זאת, קשר בין טיפול הורמונלי חלופי ובין התפתחות סרטן השד לא הוכח מעולם.
- בניגוד למחלת סרטן השד, נמצא קשר ברור בין טיפול באסטרוגן בלבד ובין התפתחות סרטן רירית הרחם. מסיבה זו הטיפול המומלץ בגיל המעבר הוא שילוב של אסטרוגן עם פרוגסטרון, המגן מפני סרטן זה. כיוון שהסיכון לסרטן רירית הרחם אינו קיים בנשים לאחר כריתת רחם, טיפול חלופי באסטרוגן בלבד, ללא פרוגסטרון, אפשרי ולעתים אפילו עדיף.
- שילוב פרוגסטרון בגלולות לגיל המעבר, הנועד למנוע את הסיכון לסרטן רירית הרחם, טומן בחובו גם חסרונות – למשל דימום נרתיקי קל, היכול להוות מטרד לנשים רבות. גם גודש בשדיים, המלווה לעתים בכאב, יכול להופיע בעקבות טיפול משולד באסטרוגן ופרוגסטרון.
- תופעת לוואי נוספת של הטיפול החלופי לגיל המעבר הוא שכיחות יתרה של אבנים בדרכי המרה או בכיס המרה, העשויה אף להוביל לניתוח להוצאת כיס המרה. בנוסף, טיפול הורמונלי עשוי להחמיר מחלת כבד קיימת, במידה וישנה.
היוועצות ברופא תעזור להתאים טיפול באופן אישי לכל אשה, כך שניתן יהיה להשיג מהטיפול כמה שיותר יתרונות במחיר כמה שפחות תופעות לוואי.