בדיקת PET-CT היא בדיקת הדמיה רפואית המשלבת שני סוגים של טכנולוגיות: טומוגרפיה ממוחשבת וטומוגרפיית פליטת פוזיטרונים. להלן הסבר קצר אודות כל אחת מהטכנולוגיות הנ"ל:
טומוגרפיה ממוחשבת (CT)
בבדיקה זו מניעים מקור קרינה מסביב לגופו של הנבדק ומעבירים דרך הגוף שלו קרני רנטגן בזוויות שונות. גלאים מיוחדים קולטים את קרני הרנטגן לאחר שעברו את גוף הנבדק והנתונים נשלחים ליחידת עיבוד ממוחשבת המייצרת תמונה תלת מימדית של הגוף או תמונות דו ממדיות של חתכי גוף ספציפיים.
על מנת שאיכות ההדמיה של הרקמות הרכות תהיה גבוהה יותר, נותנים לנבדק חומר ניגודי. בדיקה זו מאפשרת לקבוע את הדירוג של גידולים סרטניים שונים בחלל הבטן ובאגן, לאבחן תהליכי מחלה ושינויים כרוניים בריאות, לאבחן גידולים מוחיים, שברים בגולגולת, דימום מוחי, שבץ מוחי ועוד.
טומוגרפיית פליטת פוזיטרונים (PET)
טכנולוגיה זו מבוססת על הזרקת מולקולות מסוימות שלוקחות חלק בפעילות הביולוגית של הגוף, שבהן החליפו באופן מלאכותי את אחד מהאטומים באיזוטופ רדיואקטיבי הפולט פוזיטרון. המתקן המבצע את הבדיקה רגיש מאוד לקרני גמא כפולות ולפיכך מסוגל לזהות את האזור שממנו נפלטה קרינת הגמא בעקבות ההתנגשות בין הפוזיטרונים לאלקטרונים.
החומר הנפוץ ביותר שבו נעשה שימוש בטכנולוגיה זו הוא FDG, אנלוג של גלוקוז, הנקלט ברמה גבוהה בעיקר בגידולים סרטניים הצורכים כמויות גבוהות של גלוקוז.
לאור זאת ניתן להבין כי מרכיב ה- CT בבדיקה מספק נתונים בנוגע לאנטומיה ואילו מרכיב ה – PET מספק נתונים בנוגע לתפקוד.
מתי מתבצעת הבדיקה?
בדיקה זו מבוצעת בעיקר במצבים הבאים:
- כאשר ישנו צורך להעריך את מידת הפיזור של הגידול הסרטני בגוף המטופל.
- כאשר המטופל נמצא לאחר סדרה של טיפולים והרופא מעוניין להעריך את מידת התגובה של הגידול לטיפולים.
- כאשר יש לברר את טיב הממצאים שהתקבלו בבדיקות דימות אחרות. כך לדוגמה לעתים לא ברור האם הממצא מעיד על רקמה צלקתית או שמא מדובר על שארית של גידול שנשאר בגופו של המטופל לאחר ניתוח שעבר.
- לא אחת הבדיקה משמשת על מנת לבחון את האפשרות שחרף הטיפולים שעבר המטופל, עדיין נותרו בגופו תאים סרטניים.
כיצד יש להתכונן לבדיקה?
בדרך כלל יש לצום כשש שעות לפני הבדיקה במהלכן ניתן לשתות מים בלבד. במיוחד יש להימנע משתיית שתייה מתוקה. כמו כן, יש להימנע לחלוטין מביצוע של פעילות גופנית מאומצת כארבעים ושמונה שעות לפני הבדיקה. מאחר וחפצים העשויים ממתכת עלולים לשבש את אמינות התוצאות, יש להסיר כל תכשיט, חגורה, סיכת שיער או אביזרים נוספים המכילים מתכת.
במידה ורמת הסוכר בדם של המטופל גבוהה ממאה וחמישים מ"ג לדצ"ל, ייתכן כי הסוכר שבדמו יפריע לביצוע הבדיקה ולכן במידה ומדובר על נבדק סוכרתי, מומלץ שיבצע את הבדיקה בשעות הצהריים, לאחר שנטל את התרופות שלו, לאחר שאכל ארוחת בוקר קלה ולאחר ששהה בצום לפחות ארבע שעות.
מעבר לכל זה על הנבדק ליידע את הצוות בנוגע לתרופות שהוא נוטל באופן קבוע, במידה והנבדקת בהריון עליה לדווח על כך לצוות הרפואי וכן מומלץ לבצע את הבדיקה שבועיים לכל הפחות לאחר קבלת טיפול כימותרפי.
האם הבדיקה מסוכנת לבריאות והאם קיימות לה תופעות לוואי?
באופן עקרוני הבדיקה לא כרוכה בסיכונים או בתופעות לוואי. עם זאת, יש לציין כי הנבדק נחשף במהלך הבדיקה לשני סוגים של קרינה: קרינת רנטגן וקרינה רדיואקטיבית. לפיכך, במידה והבדיקה מבוצעת פעמים רבות, ייתכן כי הנבדק יסבול מסיכוי גבוה יותר לחלות בסרטן בעתיד (בטווח של עשר שנים).