בלוטת התריס (בלוטת המגן, בלוטת התירואיד, Thyroid gland) נמצאת בקדמת הגרון, ומהווה חלק מהמערכת ההורמונאלית של גוף האדם. הבלוטה מפרישה את ההורמונים תירוקסין (T4) ו- תריודוטירונין (T3). 
להורמונים אלו יש השפעה על תפקודו התקין של הגוף, בכך שהם תורמים לקביעת הפעילות המטבולית של מערכות רבות בו, ביניהן – קצב הלב, חילוף החומרים ועוד.
יוד הוא מרכיב משמעותי בשני ההורמונים האלו. עובדה זו באה לידי ביטוי באזורים שבהם יש חסר של הייסוד הזה בתזונה, ובעת תצרוכת גבוהה של המרכיב, לדוגמא בתרופות המכילות יוד או בבדיקות הדמיה בהן נעשה שימוש ביוד.
פעילות מאוזנת של הבלוטה הוא חיוני לקיום אורח חיים נורמאלי, ולכן אין זה פלא שבמצבים שבהם בלוטת התריס פועלת ביתר או בתת פעילות, תופענה תלונות רבות המיוחסות להשפעת ההורמונים המופרשים על ידי הבלוטה.
במקרים שבהם בלוטת התריס מייצרת כמות לא מספקת של ההורמונים המצוינים, מופיעים במשך הזמן סימפטומים הקשורים בעיקר להאטת תפקודים שונים של הגוף. מצב זה מכונה היפותירואידיזם. הסיבה המובילה לפגיעה מסוג זה בעולם המערבי הן מחלות אוטואימוניות. החולה יתלונן או תתלונן על עלייה במשקל, צרידות, עצירות, נשירת שיער ועוד. בבדיקה אופייני מאד למצוא עור גס ויבש, דופק איטי ולעיתים אף אנמיה ובלבול.
תחליפים הורמונאליים
הפתרון לכאורה הוא פשוט למדי. כיום ניתן לייצר במעבדה את ההורמון החסר. אלטרוקסין (Levothyroxine, L-thyroxine) הוא צורה סינטטית של T4, אשר ניתן היום לטיפול בהיפותירואידיזם. בעת האחרונה שמה של התרופה עלה לכותרות בשל שינוי בהרכבה של התרופה. השינוי העיקרי אינו בחומר הפעיל של התרופה, אלא במרכיבים אחרים שלה כמו החומרים המייצבים שלה וגודלו הפיסי של הכדור.
שינויים אלו הובילו לתלונות של החולים החל משינוי בטעמה ועד לשובם של התלונות ההתחלתיות בעקבות החסר ההורמונאלי. התרופה בהרכבה החדש משווקת מזה מספר שנים בעשרות מדינות בעולם, והיא נחשבת לבטוחה ויעילה לא פחות מקודמתה.
השינויים בשאר מרכיבי התרופה הביאו, ככל הנראה, לקצב ספיגה שונה – ולכן על המשתמשים שעברו לתרופה החדשה לעבור בדיקות דם לבדיקת פעילות התרופה והאיזון ההורמונאלי כשישה שבועות מתחילת הטיפול בכדורים החדשים.
הצלחת הטיפול באלטרוקסין
שמירה ומעקב אחר מספר כללים יתרמו להצלחת הטיפול:
- אין להפסיק את נטילת התרופה ללא התייעצות עם הרופא המטפל.
- אין לשבור את הכדור, כיוון שהדבר עשוי לפגום בספיגתה באופן נכון.
- מומלץ ליטול את התרופה על קיבה ריקה. מאכלים רבים עלולים להשפיע על אופן וקצב הספיגה של התרופה ופעילותה. ההמלצה נכונה גם לנטילה ביחד עם תרופות נוספות. זמן טוב לנטילת התרופה הוא לפני השינה, כמספר שעות לאחר האכילה ושימוש בתרופות אחרות.
- המינון המומלץ שונה במעט מאדם לאדם, ומכאן החשיבות הרבה של בדיקות דם תקופתיות כפי שהומלץ לך על ידי הרופא המטפל. אין לעשות שינוי במינון המומלץ ללא ייעוץ מקצועי. כמויות גדולות או נמוכות מידי של התרופה יובילו להופעת סימפטומים של יתר או תת הפרשה של הורמוני התריס.
- בנשים המקבלות תוספי אסטרוגן (גלולות למניעת הריון או טיפול הורמונאלי חליפי להקלה בתסמיני גיל המעבר), נדרשים בדרך כלל מינונים גבוהים יותר של אלטרוקסין. אסטרוגן גורם לירידה ברמות התרופה בדם.
- התייחסות מיוחדת נדרשת בהריון, כיוון שלהורמוני התריס יש תפקיד משמעותי בהתפתחות התקינה של המוח ומערכת העצבים של העובר. התייעצות עם הרופא המטפל היא חיונית, ועמה שינויים במינוני התרופה.